חיסון נגד שפעת, הימור או מהלך בטוח?
עם בוא החורף, מגיעה גם מחלת השפעת. שפעת היא מחלה מדבקת של דרכי הנשימה, הנגרמת על ידי זנים שונים של נגיף השפעת. תסמיני המחלה כוללים חום, שיעול, נזלת, כאב גרון, כאבי שרירים, חולשה, תשישות וכאב ראש. המחלה עשויה להיות קלה עד חמורה. המועמדים לסיכון ולסיבוכים חמורים כתוצאה מהמחלה הם אנשים מבוגרים, אנשים חולים, כגון כאלה החולים במחלות מטבוליות ו/או במחלות כרוניות, נשים הרות - מאחר שמערכת החיסון שלהן פועלת ביעילות פחותה, וילדים - מכיוון שמערכת החיסון שלהם עדיין לא מפותחת דיה. החיסון נגד שפעת הוא אחד הפתרונות המוצעים למניעת המחלה.
מנהל מוחצן ועובד מופנם – האם זאת זוגיות מוצלחת?
אומרים שהפכים משלימים זה את זה. האמירה הזאת מתבססת, כמובן, על העובדה שלכולנו חוזקות וחולשות, ולכן אם נצליח לייצר צוותי עבודה שבהם החולשות של אחד הן החוזקות של האחר, הרי נקבל תוצר מושלם. כל מה שלכאורה צריך לעשות הוא להגיד להם לעבוד ביחד, והקסם יתרחש. המציאות בשטח היא הרבה יותר מורכבת, ונדרשת הכנה מתאימה כדי שאכן יתרחש המיקסום המצופה של הביצועים. כשמדובר במנהל מוחצן ובעובד מופנם, המצב הופך ליותר מאתגר בשל יחסי הסמכות המתקיימים. האם בכל זאת יש עתיד לזוגיות בין מנהל מוחצן לעובד מופנם?
4 שאלות שכל עסק המעוניין בצמיחה צריך לשאול ולבחון
הייתם רוצים שהעסק שלכם יהיה יותר גדול. הייתם רוצים להרחיב את הפעילות, להגיע ליותר לקוחות ולמחזורים משמעותיים יותר, להעמיק את נתחי הפעילות שלכם, אולי לפרוץ לשווקים אחרים בארץ – להתרחב צפונה ודרומה או לחדור למגזר מסוים, או להפוך לרשת זכיינית. בכל מקרה להגדיל את ההכנסות ואת שורת הרווח.
על החשיבות של מידע בניהול מוצר
היום כולם מדברים על מידע. זה מובן מאליו בתעשיית ההייטק אך גם מותגים מסורתיים, מועדוני ספורט ואף עסקים משפחתיים, כולם אובססיביים לגבי מידע – אנחנו אוספים אותו, מנתחים אותו ומצטטים אותו כסטטיסטיקה בכל תחום בחיים. ישנה התקדמות טכנולוגית אדירה בתחומים הנוגעים למידע, כיצד לשמור אותו באופן יעיל יותר, לעבוד איתו באופן חכם יותר ולנתח אותו כך שנוכל לתרגם אותו לתובנות מהן ניתן יהיה לגזור מסקנות ופעולות שיביא לנו את מירב התועלת. מתן נגישות שווה למידע תאפשר לאזן את מגרש המשחקים באופן בו כל שחקן יוכל להשתמש במידע לקבלת החלטות טובה יותר. שימוש נבון במידע יכול לעזור הן ללקוחות והן לעסקים, חברות שבבעלותן המון מידע – למשל גוגל או פייסבוק – נחשבות בצדק למעצמות גלובליות ומתוגמלות בהתאם.
תזונה חורפית
החורף שהגיע סופסוף, דורש שינויים תזונתיים שיסייעו לנו לעבור אותו כמה שיותר בריאים ולהנות מכל מה שהוא מביא עימו. אם היינו חיים בכפר ליד שדה ויער, היה לנו קל יותר לראות את ההשתנות של הצמחיה ולהבין מה נכון לנו לצרוך. בהינתן שרובנו חיים באיזורים אורבניים, זה ממוסך ולא ברור. אנו קונים את המזון שלנו בחנויות מהמדף והמקרר, פירות וירקות מהונדסים ומובחלים טרם זמנם. התגובה שלנו לחורף אמורה להיות ההופכית שלו. החורף קר ורטוב והמאכלים שנאכל, צריכים להיות מייבשים ומחממים.
האם משרדים נחוצים לעסקים בעידן הקורונה?
המשרד כפי שאנו מכירים אותו לפני הקורונה יהיה שונה כאשר ימצא חיסון או טיפול יעיל. הרגלי העבודה אשר אימצנו בתקופת הנעילה ימשיכו איתנו גם אחריה, יגרום לחברות שלנו לסמוך יותר על העובדים ולצמצם בעלויות הנדל"ן והנסיעות. כאשר יותר מ -40% מאוכלוסיית העולם נעול, עבודה מהבית או עבודה מרחוק נהפכו לפתע למה שאני רק יכול לדמיין שהוא "הוכחת הרעיון" הגדולה ביותר שנעשתה אי פעם. זה אילץ כמעט כל עסק לבדוק את עמדתם ביחס להסדרי עבודה מרחוק.
ויטמין די וקורונה, קצת (הרבה) סדר בבאלגן
כתבות רבות פורסמו בתקופה האחרונה בנוגע לקשר אפשרי בין צריכת ויטמין D ומניעת מחלת הקורונה. אך חשוב להבין את הרקע למבול ידיעות זה, ולמה דווקא עכשיו נזכרו לספר לציבור על חשיבותו של ויטמין זה? רמות תקינות של ויטמין D (כשם של שאר הויטמינים) הכרחי לתפקוד ביולוגי-כימי תקין, אך עדיין אין תמימות דעים בקרב הקהילה המדעית בדבר השפעתו של ויטמין D על המלחמה בקורונה.
האם מחשבה אכן יוצרת מציאות?
את המשפט "מחשבה יוצרת מציאות" כולנו מכירים. העיקרון בבסיס האמירה הזו הוא שיש לנו "שליטה" על החיים שלנו, ושיש לנו יכולת לכוון אותם באופן המתאים ביותר עבורנו, כל עוד אנו חושבים את המחשבות "הנכונות". זהו אחד מכלי העבודה המרכזיים של הפסיכולוגיה החיובית. אולם, האמירה הזו, והתפיסות הקשורות אליה, מאד לא מדויקות, מכיוון שאנו יצורים הרבה יותר מורכבים, ותוצאות חיינו מסונתזות מרבדים שונים של מה שאנו מכנים "אני". למחשבות שלנו כמובן יש חלק משמעותי ותפקיד מכובד בהתפתחות שלנו, ובלעדיהן לא היינו מכונים 'הומו ספיאנס', אולם הן רק חלק אחד ממי שאנחנו, החלק המכונה 'מנטאלי'.
איך מבטיחים שביצועי הארגון בטווח הקצר יתמכו בתכנון האסטרטגי לטווח הארוך?
דמיינו לכם משחק של גולף. אוהבי הז'אנר יודעים שבגולף מקובלים שני סוגי משחקים. "משחק גומות" - תחרות שבה משחקים כל גומה בנפרד. מנצח הגומה הוא זה שחבט פחות חבטות עד לסיומה. מנצח המשחק הוא זה שניצח יותר גומות. צורת משחק זו פופולרית יותר אצל חובבים. לעומת זאת "משחק חבטות" - זוהי תחרות המבוססת על המספר המצטבר של החבטות, בסיבוב אחד או במספר סיבובים. רוב האליפויות המקצועיות הינן בשיטת משחק זו. ב"משחק חבטות" במשך סבב אחד אתה צריך גם לתכנן את הניצחון על הגומה הקרובה , אבל מאידך לתכנן את המהלכים כך שתתקדם ותנצח במשחק כולו בדרך כלל זה מצריך שתי דרכי חשיבה ופעולה השונות זו מזו מהותית. בעוד שהמשחק כולו דורש חוזק וגמישות, הניצחון בגומה הקורבה מחייבת דיוק ומשמעת מירבית. כל אחת מהגישות, למרות ששונות במהותן, עובדות זו ליד זו כאשר בעצם השחקן פועל על מנת לקלוע את הכדור בגומה במינימום חבטות....
כיצד מנהלים יכולים ליצור קשרים משמעותיים עם העובדים המופנמים שלהם?
לכל מנהל יש בצוות עובדים מופנמים, אלו שאומרים עליהם שהם "שקטים". מצד אחד, אלו הם העובדים הממעטים לדבר בפגישות, ממעטים לשתף אחרים בהישגים שלהם, מעדיפים תקשורת כתובה ואת העבודה הטובה ביותר שלהם עושים בעצמם; ומצד שני, אלו הם העובדים המביאים עימם סט של חוזקות משמעותיות, כמו יכולת הקשבה, ניהול עצמי, עומק ומקצועיות, יצירתיות, פתרון בעיות ועוד. יכולתם של העובדים המופנמים להביא לידי ביטוי את כל אותן החוזקות תלויה בהיווצרותה של תחושת הקשר והשייכות, קודם כל עם המנהל הישיר שלהם ואחר כך עם מעגלים נוספים בארגון. נשאלת אם כן השאלה, כיצד יכולים מנהלים לטפח קשרים משמעותיים עם העובדים המופנמים שלהם?
איך תהפוך למגה משפיע ומוביל באקוסיסטם?
מנכ"לים מובילים משנים לא רק את הארגון שלהם אלא את האקוסיסטם שבו הם פועלים. אם תחשבו לרקע על עולם הסמארטפונים, מיד תעלה לנגד עיניכם דמותו של סטיב ג'ובס – שנותר מקושר לחברה גם לאחר עזיבתו ולאחר מותו. אם נדבר על רשתות חברתיות מיד תעלה במחשבתכם דמותו של מארק צוקרברג כמעצב התחום. עד היום כשמדברים על מיקרוסופט עולה דמותו של ביל גייטס. פעמים רבות, מנכ"לים כריזמטיים ומובילים נתפסים כפנים של החברה.
מעורבות מנהלים להמרצה לביצועים טובים יותר ע"י תכנון מכירות ותפעול
מעורבות מנהלים הינה פקטור מכריע ביכולת לגרום לתהליך תכנון המכירות והתפעול להגיע לבשלות. לתהליך תכנון המכירה והתפעול יש מגבלות. אילוץ של התהליך לסגור את הפער בין תכנון טקטי לבין פעולות יומיומיות מוביל לעיתים קרובות מדי לתוצאות שנפגעו. החדשות הטובות? ישנו תהליך תכנון שתוכנן במיוחד כדי לגשר על התהום בין השניים.
איך להשיג את המיטב מעצמכם כשאתם נבחנים ומתראיינים בזום?
מי האמין פעם, לפני עידן הקורונה, שאנחנו נצטרך לעשות מבחנים ולהתראיין דרך מסכים מהבית…? מצד אחד זה נשמע אידאלי, אתם בבית, במקום הנוח והטבעי שלכם. אתם לא לחוצים מפקקים, אין חשש מפני איחורים… נשמע אידיליה, נכון? האומנם? מסתבר שבשטח הדברים נראים קצת אחרת.
"ריבית תעריפית" בפוליסות קצבה
הצגת "ריבית תעריפית" ( בהקשר פוליסות פנסיוניות הכוללות מקדם קצבה ), התפתחותה ומשמעויותיה הגדולות עבורך כל אדם כפנסיונר/ית לעתיד בעולם דינמי ומאתגר כלכלית. הגדרת "ריבית תעריפית" ( או בשמה המקובל הנוסף, "ריבית תחשיבית" ) היא הריבית אשר חברת הביטוח מניחה ומצפה כי תוכל להשיג על השקעותיה בשוק ההון.
מדוע הזכייה בפרס נובל לכימיה 2020 כה משמעותית לחיינו?
פרס נובל לכימיה לשנת 2020 הוענק לשתי מדעניות אשר גילו "מספריים" ביולוגיים המאפשרים יכולות חדשניות ובלתי נתפסות בתחום ההנדסה הגנטית. כלי זה מאפשר את חשיפת הגורם הראשוני והבסיסי ביותר במי שאנחנו- הקוד הגנטי שלנו. אך בנוסף ליכולת להבין ולזהות גנים ספציפיים ל"מספריים" אלו הנקראים CRISPR יכולת לשכתב, לערוך ולתקן גנים פגומים, וכך להעלים מחלות ופגמים גנים מולדים.
כך תשווקו את העסק שלכם בימי קורונה
אין ספק שהנזק הישיר והעקיף שגרמה מגפת הקורונה לעסקים ברחבי העולם וגם בישראל הוא משהו שלא הכרנו במאה השנים האחרונות. עסקים נסגרו, עובדים פוטרו, הוצאו לחל"ת או נשלחו לעבוד מהבית. בעלי עסקים, שעד אתמול, ניהלו שגרה עסקית רגילה, מצאו עצמם בבית, מול המחשב, מנסים לחשב מסלול מחדש, מקווים ומתפללים שהקורונה תיגמר מהר וניתן יהיה לחזור לשגרה.
שיתופי פעולה, או אינטגרציה משלימה – כאסטרטגיית פיתוח עסקי
על שיתופי פעולה עסקיים נכתבו כבר אין ספור מאמרים ואפילו הוקמו ארגונים, פלטפורמות וכלים טכנולוגיים, שמטרתם חיבור בין שותפים ועסקים, לטובת אינטגרציה, סינרגיה וערך מוסף. וזה הגיוני, שהרי הרבה יותר קל ומשתלם, לפעול לצמיחה בעזרת שותף או שותפות, מאשר לעשות זאת בעצמנו, מאפס. לא כך? אבל זה הרבה יותר מורכב ממה שנדמה, וההצלחה תלויה בלא מעט פרמטרים שצריכים להלקח בחשבון, כמו גם באסטרטגיה העסקית והארגונית וביעדי הצמיחה והפיתוח העסקי.
הערכים שלנו – ה"מצפן הפנימי" בדרך להצלחה
השיח על ערכים אינו דבר חדש בתרבות האנושית. ברור לכולנו שהערכים פועלים כמו סוג של מצפן, ובעזרתם אנו בוחנים את ההתנהלות שלנו בחיים, את הבחירות שאנו עושים ואת הדרך בה אנו מתקשרים את עצמנו לעולם. חיבור לערכי הליבה שלנו מהווה את הצעד הראשון לחיים מאושרים ופוריים. כאשר אנו מודעים לערכים המובילים שלנו, הם באים לביטוי גם בכל אינטראקציה עסקית ומקצועית, ומאפשרים לנו להיות חלק מקבוצה שחולקת את הערכים שלנו.
אתה חייב ליצור את רשת הקשרים שלך כדי לנצח – על נטוורקינג למופנמים
בעולם העבודה החדש, להיות בעל רשת קשרים רלוונטית בתוך הארגון ומחוצה לו, זה כבר לא בבחינת דבר הרצוי לנו, אלא הכרח. בלי נטוורקינג, קשה מאוד להשיג קידום, למצוא עבודה או אפילו לקדם את העסק שלנו. עבור אנשים מופנמים, נטוורקינג נחשב לאחד האתגרים המרכזיים ביותר שאיתו עליהם להתמודד. בדרך-כלל, כשהם שומעים את המילה "נטוורקינג" מיד עולים במוחם משפטים כמו: "אין לי סיכוי", "אני לא טוב בזה", ולכך מתלוות תחושות של לחץ, של מבוכה, של פחד ושל תסכול. כתוצאה מכך, הם נמנעים מכל פעילות הכרוכה ביצירת נטוורקינג.
גם אתם אוהבים להראות הצלחות מהירות? היזהרו מלעשות טעות פאטאלית...
לכולנו היה הבוס הזה, הקולגה החדש ואולי אף חלקנו בחרנו להתמודד כך כשקיבלנו את הקידום המיוחל והתחלנו תפקיד חדש. הצורך הזה בהכרה מיידית. אני מתכוונת למנהלים שכל תוכנית המנהיגות שלהם סובבת סביב הצלחות מהירות, ואם הן לא מושגות, הם ממשיכים לדבר הבא. לעבוד תחת מנהל כזה או אפילו לצידו לפעמים מרגיש כמו לעמוד באמצע סופה נוראית. מתחילים פרוייקטים חדשים בגחמה של רגע ונוטשים אותם אם ההצלחה לא מגיעה מיד.
תודעה טכנולוגית בתהליך של טרנספורמציה דיגיטלית בארגונים
התקופה הנוכחית הינה נקודת מפנה מבחינת האנושות. כבר מתחילת המאה ה 21 החלה התפתחות מהירה של טכנולוגיה המאפשרת לחברה האנושית ליצור סביבה וירטואלית, לצאת מעבודות טכניות ולהעבירם לרובוטים חכמים, לתקשר באמצעות האינטרנט. המעניין בהתפתחויות אלו, שהן מופנות לתקשורת וניהול חברת האדם, יותר מאשר עזרה לאנושות בהתמודדות שלה עם איתני הטבע שסביבינו.
בשבילי רק שוקולד-וניל, בבקשה
לפני הרבה מאוד שנים, עם זריחת החמה, איש באמצע חייו התעורר. הוא התלבש בבגדי העבודה שהיו מונחים של השרפרף ליד המיטה, שם הוא הניח אותם בסוף היום אתמול. הוא בצע חתיכה נאה מכיכר הלחם וחריץ הגבינה שנשארו מאתמול, מתח את כתפיו השחוחות, נאנח ויצא לשדה. בסוף היום הוא חזר הביתה לארוחת ערב שהורכבה מבשר הציד שהוא אסף מהמלכודות אותן הוא מפזר בחורשה ליד השדה ומירקות העונה שמגדלת אשתו.
שילוב מנצח של צוות הרכש בתהליכי תכנון המכירות והאופרציה של הארגון
היעד העיקרי בתהליכי תכנון המכירות והאופרציה של הארגון הינו לאזן את הביקושים והאספקות, ליצור וליישם תוכנית אופרטיבית עקבית שמותאמת לאסטרטגיית החברה. המאפיין העיקרי של תהחיכים אלה הינו שיתוף חצה פונקציות בארגון שמאפשר לכולם להתמקד בהשגתה של אותה מטרה.
למה הראש של כולם בעננים? ומהי סביבת הענן שכולם עוברים אליה
סביבת הענן זה למעשה מקום וירטואלי שבו שניתן לאחסן מידע ולהפעיל שירותים מבלי שישיבו ישירות בחברה/ארגון שלנו. ניתן לדמות זאת למגורים, כולנו יכולים לגור בבית שבו אנחנו מתפעלים ודואגים לסדר ולנקות ואילו מצד שני אנחנו יכולים גם לעבור לבית מלון שבו ידאגו לכל מחסור שלנו תמורת המחיר המתאים. בהמשך לדוגמה זאת הענן הוא בית מלון שבו תמורת המחיר הנכון אקבל את כל השירותים. בימינו יש לא מעט ארגונים שבחרו להעביר את סביבת העבודה שלהם לענן.
את מי אנחנו מאכילים? על חיידקים ואנשים
אנחנו קוראים לעצמנו בני אדם, אבל לאמיתו של דבר, אנחנו אוסף של תאים. למעשה יותר תאי חיידקים מתאי בני אדם. וזה עוד לא הכול. אמנם רוב התאים שאינם שלנו הם תאי חיידקים, אבל אנחנו מארחים בגופנו גם נגיפים, פטריות, ויצורים חד ורב תאיים אחרים. כולם חיים איתנו, וכלולים במיקרוביום שלנו. ולכולם אנחנו צריכים לדאוג, כי הם חלק קריטי של הקיום שלנו. למען האמת, אנחנו לא יכולים לשרוד בלעדיהם. עולם נקי מחיידקים יהיה נקי גם מבני אדם, מבעלי חיים ומצמחים.
תרבות אכילה במקומות עבודה
בישראל כיום 1 מכל 4 מבוגרים מתמודד עם עודף משקל ו/או השמנה. האם העובדים היו רוצים לקבל אוכל טעים ובריא בעבודה? בהחלט כן! נושא התזונה והכושר נמצא בשנים האחרונות בסדר עדיפות גבוה מאד. כולנו רואים ושומעים אנשים שדנים יומיום בדיאטה האחרונה שהם עושים, ברכיבת האופניים בשבת ובריצת הבוקר שהם עשו.
איך להתמודד עם קונפליקטים במקום העבודה כשאתה מופנם?
קונפליקטים הם חלק מהחיים. הם פוגשים אותנו במשפחה, עם בן הזוג, עם חברים וגם בעבודה. לרובינו, תגובת "הילחם או ברח". מנגנון הישרדותי שפיתחנו עם השנים. חלקינו, לא נלחמים וגם לא בורחים, אנחנו פשוט קופאים למול סיטואציה קונפליקטיבית. לאנשים מופנמים ישנה העדפה ברורה : הם יבחרו כמעט תמיד בהימנעות מהתמודדות. כשההימנעות הופכת לאסטרטגיית פעולה יחידה וקבועה, עלול להיות לכך מחיר יקר. למה כן חשוב להתמודד ואיך כדאי לעשות את זה כשאתה מופנם ?
איך לחזק את החוזקות וליהנות מחיים של הגשמה והצלחה
האנושות עוסקת מאות שנים באופן קצת כפייתי בפגמים ובכישלונות. רופאים חוקרים מחלות כדי ללמוד על בריאות, פסיכולוגים חוקרים עצב כדי ללמוד על שמחה, יועצים בודקים סיבות לגירושין כדי ללמוד על נישואים מאושרים, ובבתי הספר עודדו אותנו לזהות נקודות תורפה כדי להתחזק בהן (מי אמר מתמטיקה?). מעט מאד מלמדים אותנו על חוזקותינו! לכן נוצר מצב שאנחנו לא יודעים כיצד לנצל את החוזקות שלנו, ובוודאי לא יודעים איך למנף אותן להצלחה ברבדים השונים של החיים.
האם הארגון יודע להוקיר את העובדים
בשנים האחרונות ישנו טרנד רוחני שנקרא "הכרת תודה" והשפעתה החיובית על אושרו של האדם ולשפע. ביהדות, מודה אני היא תפילת הודיה קצרה הנאמרת מיד עם השכמת הבוקר: "מוֹדֶה (מוֹדָה) אֲנִי לְפָנֶֽיךָ מֶֽלֶךְ חַי וְקַיָּים. שֶׁהֶֽחֱזַֽרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְחֶמְלָה. רַבָּה אֱמֽוּנָתֶֽךָ׃"
קהילות ענק נגד קהילות נישה - לאן העולם הזה הולך?
אם בעבר הייתה סוג של "תחרות" בין מנהלי קהילות בנוגע לכמות החברים בקהילה, היום אנחנו יכולים לראות שאנשים מחפשים מקומות אינטימיים יותר ואקסקלוסיביים יותר לחבור אליהם. בשביל להבין מה גרם לשינוי הזה, צריך להכיר את האבולוציה שעברו הקהילות הדיגיטליות בשנים האחרונות.
איך לחזק את החוסן הנפשי של העובדים מהבית?
משבר הקורונה יצר קטיעה של רצף החיים. בתחילת המשבר מנהלים ועובדים ניהלו קרב בלימה. הם היו עסוקים בלראות איך משמרים את הפעילות הארגונית המוכרת, מי יוצא לחל"ת מי נשאר, איך עוברים לעבוד בדיגיטל, איך עובדים מהבית, וכו'. לצד המחיר שמשלמים המובטלים שבח"לת העצמאים הקורסים התלמידים שלא לומדים יש גם מחירים לאלו שלכאורה "ניצלו" וממשיכים לעבוד לבד מהבית.
צדק בקופת גמל להשקעה
מהות המוצר הפנסיוני "קופת גמל להשקעה" – מוצר המוצג לציבור הרחב מכל כיוון אפשרי - מודעות ממומנות, יוזמות מסחריות, סוכני ביטוח וכיו"ב - בהקשר התפתחותו ומשמעויותיו הגדולות עבורך כפנסיונר לעתיד בעולם דימי ומאתגר כלכלית, לצד שינוי מהותי שחל בנושא ניוד קופת גמל זו לפני כשבוע. מוצר זה משווק ע"י חברות הביטוח ובתי ההשקעות ("יצרנים פנסיוניים") מעת הצגתו כחלק מתיקון 15 בתקנות קופות גמל ב 11.2016 , ומאפיינים אותו , בהקשר הייעוץ הפנסיוני
איך להצליח כמנכ"ל מופנם?
לרוב האנשים יש דימוי ברור מיהו המנכ"ל המוצלח: אדם מוחצן, כריזמטי, בטוח בעצמו, בעל תואר מאוניברסיטה יוקרתית ובדרך כלל, גם אדם שטיפס בסולם הדרגות, כשיש לו רקורד של הצלחות מאחוריו. יחד עם זאת, בראש לא מעט חברות מצליחות, עומדים מנכ"לים מופנמים כמו ביל גייטס, סטיב ווזניאק, וורן באפט, לארי פייג'. גם המחקרים מראים שמנכ"לים מופנמים מגיעים לתוצאות טובות יותר מעמיתיהם המוחצנים. אז מה כן מאפשר למנכ"לים מופנמים להצליח בתפקידם שמערב בתוכו לא מעט משימות, בהם הם נדרשים להיות באור הזרקורים?
ניהול מוצר התנהגותי
ניהול מוצר התנהגותי הוא ניהול מוצר המשלב לקחים ממדעי ההתנהגות וכלכלה התנהגותית לתוך עיצוב המוצר ולמתודולוגיות העבודה. שילוב דיסציפלינות זה מקודם על ידי גופי מחקר וייעוץ דוגמת Irrational Labs, קיימא ודומים להם בשיתוף והשראה ממובילי דעה ופורצי הדרך בתחום דוגמת דן אריאלי, זוכי פרס נובל דניאל כהנמן ועמוס טברסקי, ריצ'רד ת'אלר ואחרים.
כישרון 4.0: מיומנויות מפתח ללוגיסטיקה
טרנספורמציה דיגיטלית עשתה את דרכה לכל פינה בחיינו וכמובן אל עולם הלוגיסטיקה. טכנולוגיות מתפתחות בתהליכי ייצור ומחשוב משימות מחייבות, ראשית, התאמה מצד הצוות; ושנית, עלייה באנשי מקצוע חדשים שהוכשרו ומצוידים להתמודד עם המשוכות העומדות לפנינו בתחום זה. אנחנו כמובן מדברים על (Talent 4.0) כישרון 4.0, מושג שהתעורר במקביל למה שנקרא תעשיה 4.0 או המהפכה התעשייתית הרביעית. מאחר וחוסר הוודאות בעולם העבודה הולך וגובר ומגפת COVID-19 רק תורמת לחוסר הוודאות. היבטים כמו דמיון, עיצוב, חקירה, התעלות, גמישות קוגניטיבית ודחיפה עצמית בקרב כוח האדם יהיו מוערכים מתמיד.
שלושת החוקים האנרגטיים של הכסף
אחד האתגרים המשמעותיים שכולנו פוגשים בתקופה האחרונה עוסק בכסף, או במובן המצומצם שלו – בהתנהלות ואף בהישרדות הכלכלית לאור משברי הקורונה. חלק קטן מהכלים יוצאי הדופן של 'העיצוב האנושי', שמאפשרים לנו להביט על אנרגיית הכסף בחיינו, להבין מה מנהל אותנו (וברוב הפעמים מעכב או מכשיל אותנו) ולבחור איך לפעול ממקום של שפע והצלחה.
דיגיטליזציה של לוגיסטיקה
ההתקדמות המהירה של לוגיסטיקה 4.0 מניעה את השינוי הדיגיטלי של חברות ככל שהן הולכות וגוברות יותר ויותר. לעומת זאת, הדיגיטליזציה של תהליכי לוגיסטיקה אינה בדיוק דרך נטולת מכשולים. ניתוח מרכיבי המפתח בפרדיגמה חדשה זו והשינויים שהיא משפיעה על תהליכי לוגיסטיקה. ופרוט הטכנולוגיות המהוות חלק מהתפתחות זו כלפי מחסן המחובר בכל הקישורים לשאר החוליות בשרשרת האספקה.
מיתוג אישי ומופנמים – האם זה בכלל הולך יחד?
כשאנשים מופנמים שומעים את המלה מיתוג הם נרתעים. לכאורה, מדובר בהפכים. ג'ף בזוס, מייסד אמאזון, הגדיר בתמצית את משמעות המותג האישי ואמר “מותג אישי הוא מה שאנשים אומרים עליך כשאתה יוצא מהחדר". אנשים מופנמים אשר מכוונים בעשייה שלהם כלפי פנים, נוטים להקשיב יותר מאשר לדבר, להימנע מאור הזרקורים ולא לייחצן את השגיהם, עלולים למצוא את עצמם ממותגים על-ידי מישהו אחר ולא בהכרח כפי שהם היו רוצים. מה כן ניתן לעשות כדי, לבנות מיתוג אישי, גם אם אתה אדם מופנם ?
איך מקימים קהילה? מתחילים בבניית אמון
קהילות מבוססות על האמון ומערכות היחסים הנוצרים בהן. ללא מאמץ עקבי לטפח אמון ולבנות מערכות יחסים חזקות ומשמעותיות בכל שלב במחזור החיים של קהילה, אפילו תהליכי המעורבות המעוצבים והמחושבים ביותר, ייכשלו כמעט בוודאות או יימצאו כהרבה פחות מוצלחים מכפי שתכננתם. פרופ' דן אריאלי מדבר רבות בהרצאותיו על החשיבות של מרכיב האמון בחברה, עד כמה קשה לשמר אותו ובאיזו קלות ניתן להפר אותו. אותו הדבר קורה גם בקהילה.
"מורה נבוכים" – מה קורה בעת פטירת אדם שיש לו ביטוח פנסיוני?
"מורה נבוכים" הוא שם ספרו של הרמב"ם – רבי משה בן מימון - שחי במאה ה 12. פישוט נושא המעניין תמיד את המבוטחים ו/או עמיתים בתוכניות פנסיוניות, ועכשיו אף יותר עקב התגברות משבר "קורונה" – כיצד משולמים כספים לאחר פטירת מבוטח/עמית לו קיימת תוכנית פנסיונית בתוקף?
טיפים לניהול מוצלח מאת דוד בן גוריון
אם שאלתם את עצמכם על הקשר בין הדברים, אתם בסדר גמור, ואתם כנראה לא לבד. בן גוריון היה הרבה דברים: איש העלייה השנייה, חלוץ, מדינאי, ראש ממשלה, שר ביטחון, איש תנ"ך. כתביו הרבים והמרשימים, שחלקם אינם מוכרים מספיק למרבה הצער, עסקו בתחומים מגוונים: צבאיים, מדיניים, חברתיים ותנ"כיים. אז מה בכלל הקשר לניהול עובדים בעסק? במאמר זה אני אטען שקיים קשר זה, ואף יותר - שלבן גוריון יש מה לתרום למנהל של 2020!
עצרו ובחנו עצמכם, בעקבות משבר הקורונה - האם תעמדו בתוצאות העסקיות?
עוד במהלך הרבעון הראשון, חייבים להגדיר יעדים, מדדים ותקציבים. אבל אם טרם הספקתם, ואולי דחיתם את זה בגלל הקורונה – הרי שהחציון השני הוא בוודאי המועד הנכון (והאחרון) לבצע אבחון למדדים ולתמונת העמידה ביעדי השנה - ביחס לתכנון ולמטרות שהצבתם בתחילת השנה. לכל חברה ועסק, צריכים להיות יעדי ביצוע מרכזיים ואסטרטגיים, אותם הגדירה ההנהלה או קבעו בעלי העסק מראש – והם מהווים בדיעבד את המדדים להצלחה עסקית, אפקטיביות ויעילות. ישנם כמה עשרות מדדים שכיחים (מתוך אלפים אפשריים), הנקראים Key Performance Indicators (KPI) – אינדיקציות ביצוע עיקריות או מדדי מפתח – החולשים על כל היבטי הפעילות, ומציגים יעילות, היקפים, צמיחה.
איך לנהל בעולם בהפרעה?
אחד הגורמים המרכזים להצלחת הארגון, מתוקף תפקידם כסקטור המנווט של החברה, הם המנהלים. הניהול מושפע מהסביבה בה פועל הארגון ולכן הציפיות ממנו ודרך הפעולה שלו משתנות בעולם העבודה החדש שהוא עולם בהפרעה מתמדת. כדי להסביר את שינוי במודל התפיסתי שבין המנהל – בעולם העבודה המסורתי, לזה של עולם העבודה החדש, חשוב לבחון כיצד מקצוע הניהול נוצר.
חוקי היקום – שמונה אמיתות נסתרות על הצלחה
בימים האלו כל הצלחה מקבלת תשומת לב, אנשים שמצאו עבודה משתפים את דרכם ותובנותיהם כדי לעודד ולעורר השראה באחרים, בעלי עסקים שמצאו את הדרך לשגשג כלכלית למרות ההגבלות, חולקים את הידע והכלים שלהם עם העולם. וכמעט אצל כולם ניתן לקרוא בין השורות מסר שחוזר על עצמו: ההצלחה שלנו אינה תלויה רק בנו! במאמר זה אשתף אתכם בחוקי היקום האנרגטיים שמאפיינים חלק מההצלחות הללו, ואתן לכם כלים איתם ניתן לעבוד כדי ליצור את ההצלחות שלכם.
