בצורה מאוד אירונית, קורונה ״פתחה לנו את הראש״ על קיום פעילות ארגונית סדירה בצורה מרוחקת וכל התורה הניהולית המשובחת אשר דיברה על זה שחייבים לשבת ביחד באותו משרד כדי לקיים פעילות תקינה, איבדה מכוחה ביום אחד.

בהיי-טק קיימת הפריבילגיה לעשות הכל על המחשב בחיבור מאובטח ולנהל הכל בענן בצורה מסודרת, כך שניתן להמשיך בעבודה מהבית ואפילו מהבידוד. בתוך כל זה גילינו שלא פשוט לשמור על סדר ניהולי ופרוייקטאלי בעבודה מהבית ואנחנו מבינים שהגיע עידן סוציאלי-תעסוקתי חדש ויש צורך לחשוב קצת אחרת מכל מה שהכרנו עד היום כדי להסתגל.

החדשות בישרו לנו שההיי-טק הישראלי והעולמי בסכנת קריסה ושהמשקיעים לא ממהרים לפתוח את הארנק בשל מצב לא ברור בשווקים בעולם. מנגד, שוק הטכנולוגיה בישראל מתעצם ויוצר אתגרים חדשים גם ללא מצב הקורונה; לדוגמא – גיוס עובדים מקצועיים בתחום הטכנולוגי ובתוכנה בפרט. נושא זה הפך להיות די מתסכל וקיים קושי רב לגייס עובד המקיים יחס הוגן של עלות מול תועלת ואם המצב הזה ימשך עוד טיפה, תהיה מציאות חדשה אשר תעמיד אותנו באתגר מרכזי: איך אפשר להישאר במשחק עם ראש מעל המים ואיך להקים סטארט-אפ עם חצי מתקציב השוק ועדיין להצטיין במוצר. אז איפה אנחנו יכולים לחסוך ועדיין לשמור על איכות העבודה?

האתגר המרכזי נוצר מתוך צורך הישרדותי לצמצם בתקציב החברה ולחפש פתרונות יצירתיים לקיום פעילות תקינה בארגון לאור המגבלות החדשות ודווקא פה, בנקודה הזאת ביחד עם המשבר הנוכחי, קיימת הזדמנות להשתפר ולצמוח מחדש בלי שומן מיותר במותניים ולעבור את התקופה עם פחות סטרס כלכלי ובריאותי כאחד.

אפשר להגיד שעברנו את המגבלה המנטלית בכל הקשור לעבודה מרחוק, אז אולי הגיע זמן ללמוד לבזר סיכונים ולהוריד חלק מהעלויות על ידי בניית צוותים מרוחקים במזרח אירופה, הודו או רוסיה.  

זה קורה. אנחנו כבר שם ויש לא מעט חברות שהבינו את התועלת ובנו לעצמם אופרציה מרוחקת, יציבה וכלכלית יותר. 

ניקח כדוגמא מקרה מאוד פשוט של צוות תוכנה ישראלי אשר מורכב מ 6-10 נפשות. העלות הכוללת שלו בארץ יכולה להגיע ל 400 אלף שקל בחודש רק על משכורות ותנאים סוציאליים. במדינות כמו אוקראינה או בלארוס צוות דומה יעלה באזור ה-200 אלף שקל לחודש עם כל ההוצאות מסביב. זהו שינוי כלכלי מהותי איך שלא נסובב את זה עבור כל ארגון בישראל, רק צריך להיפתח‎ לרעיון ולעשות שיעורי בית.

נראה שיש לא מעט דברים לטפל בהם עוד לפני שנוכל להתחיל בגיוס ובהרכבה של הצוות המרוחק ואולי זה נראה קצת מפחיד אבל כשמתחילים לבדוק את העניין, מתברר שיש פתרונות ויזמים בשוק אשר ידאגו לספק לכם שירות הוגן בנושא.

אז מה חשוב להבין ולדעת כדי לקיים אופרציה איכותית מרחוק במדינות שהכסף שלנו שווה קצת יותר ?

1. תשתיות
לכל אופרציה נדרשת תשתית מתאימה וגם פה זה לא יוצא מן הכלל. אז מה הן בעצם התשתיות המינימליות כדי שאנחנו נוכל להעסיק צוות מרוחק בעצמנו?
א. ישות משפטית באותה המדינה – עוסק מורשה או חברה בע״מ באותה מדינה
ב. חשבון בנק פעיל בבנק המקומי
ג. משרדים – הצוות צריך לשבת איפשהו 🙂
ד. שירותים משפטיים
ה. שירותי גיוס
ו. שירותי משאבי אנוש
ז. שירותי אדמיניסטרציה של המשרד, כגון: מזכירות, ניקיון וטיפול באנשי צוות.

2. ניהול ותקשורת
אתגר מרכזי בניהול צוות או חברה מרוחקת הוא תקשורת תקינה ונכונה.
א. הבעיה המרכזית בלנהל צוות מרחוק היא העברת אינפורמציה בצורה תקינה ולכן חשוב להגדיר כללים ברורים לתקשורת נכונה עבורכם. ניתן להשתמש במגוון כלים מקוונים אשר פותחו במיוחד לעבודה מרחוק ומתחילים לתפוס את מקומם בשוק.
למי שמחפש פתרון מהיר וזול: סקייפ, מייל + Jira יעשו את העבודה.
ב. כמו בכל בעיה מרכזית יש עוד נושא שחשוב לגעת בו והוא הבדלי מנטליות במדינה שבה בחרתם לעבוד, ואם נבין אותה בצורה נכונה זה עלול לחסוך לנו הרבה תסכול תקשורתי וכתוצאה גם יחסוך די הרבה כסף.
ג. בחירת מנהלים מתאימים לניהול הצוות המרוחק שיאפשרו גישור מקצועי ומדוייק בין הצדדים.
חשוב שבכל צד יהיה מנהל אחראי אשר ידע לנהל את המשימות, לעזור לפתור בעיות וידאג לתקשורת תקינה בין משרדי החברה בארץ לבין משרדי החברה בחו״ל. 

3. תחושת שייכות
חשוב לדאוג לתחושת שייכות לכל עובדי הצוות החיצוני ופה אין נוסחת קסם, צריך לעשות את העבודה. למזלינו, הכל די פשוט ויחסי אנוש נעימים ביחד עם ביקורים שותפים של צוות ישראלי ולהפך, יעשו את רוב העבודה. אנשים כמו כל האנשים רוצים להרגיש חלק ממשהו. ברור שלא נרצה ששוק כחול לבן יוחלף במפתחים זרים ומובן הצורך לקיים בישראל פעילות פיתוח תקינה, וברוך השם, יש מלא ענקיות תוכנה אשר ימשיכו להעסיק ישראליים באש ובמים.

רובנו לא ענקי תוכנה וחשוב לנו לשרוד כדי להמשיך הלאה. תהיו בטוחים שעם הכוונה מקצועית טובה, ניתן להגיע לפתרון ארגוני משולב מהמם ולהרוויח חוזקות ארגוניות וכלכליות על פני המצב.

ביחד עם השינוי, הסטרס הארגוני והכלכלי יפחת או יעלם, העלות תתרכך בצורה משמעותית בטווח המיידי לחברות הסטארט-אפ וחברות צעירות. בטווח קרוב-רחוק עבור חברות ותיקות. בנוסף, יפתחו עוד אפשרויות השקעה וצמיחה מהתקציב שישאר בכיס.‎‎

זה הטיימינג של מנהלים ויזמים להסתכל על הדברים אחרת. כך נוכל להבטיח סיכויים גבוהים יותר לחברות הצעירות לשרוד במשק ולקבל הזדמנות שווה יותר מול ענקי התוכנה.

במבט פילוסופי אפשר לראות בזה תרומה להתפתחות מדינות חלשות ומדינות עולם שלישי, וקיים סיכוי שזה יחזור אלינו כמו בומרנג בתור קארמה טובה לחיינו.

בריאות, אהבה והלך רוח חיובית לכולנ‎ו!‎