שיגעון גדלות לאורך הדרך

זה די נפוץ שמנהלי קהילה היו נותנים לקהילה שלהם להיות גדולה מדי ופעילה מדי ללא מבנה תקין.
מעבר לרמה מסוימת של פעילות ומספר מסוים של חברים, קשה לכל החברים להאמין שהם יכולים להשפיע בצורה כזו או אחרת על הקהילה, או לחילופין, לקבל את האינטימיות שלשמה הם הצטרפו לקהילה.
מעבר למספר מסוים של חברים בקהילה, זה בלתי אפשרי שרמת היכרות גבוהה תימשך. החברים יכירו פחות ופחות את החברים האחרים, לכן תחושת הקהילתיות הכללית של חברי הקהילה מתחילה לרדת. לרוב זה מוביל לפחות שליטה על הקהילה ובסופו של דבר למספר נמוך יותר של חברים פעילים.
משפט ידוע אומר: "ככל שקבוצה נהיית גדולה יותר, כך היא מאבדת מהקהילתיות שלה".

ירידה באיכות הדיונים

בשלבים המוקדמים במחזור החיים של קהילה, היא עשויה למשוך את מעריצי התחום המסורים והנאמנים ביותר. מדובר באנשים עם מומחיות רבה אשר יכולים לפתח דיונים באיכות גבוהה. עם זאת, ככל שהקהילה גדלה היא מושכת אליה חברים חדשים בעלי רמת התעניינות נמוכה יותר בתחום הקהילה.

קבוצה זו מתחילה לעיתים קרובות דיונים ברמת "מתחילים" או לחילופין שאלות שנשאלו פעמים רבות בעבר.
ככל שאיכות הדיון יורדת, צפוי שהחברים הקבועים, המומחים, יעברו לקבוצות פרטיות (תת-קהילות) השייכות לקהילה הגדולה או ייצאו מהקהילה לגמרי. לעיתים, אף יזמינו מישהו אחר ליצור קהילה "מתחרה", או יפתחו אחת כזו בעצמם.

שלב המיטוזה (Mitosis) במחזור החיים של קהילה

התרשים הבא בהחלט מייצג את מה שקורה בשטח.
ניתן לראות שאיפשהו שם במהלך החודש ה-18 (בין שלב ה-Maturity ל-Saturation) מתחילה ירידה תלולה במספר החברים המצטרפים לקהילה, ובמקביל גם ירידה ברמת המעורבות ובתחושה הקהילתית באופן כללי.

כאשר יש לכם קהל עוקבים גדול (או קהילה קיימת גדולה), עליכם לשנות את סדר העדיפויות שלכם מביצוע אופטימיזציה בקהילה לאפשור תתי-קהילות דיגיטליות מרובות, קטנות יותר. מטרת השלב הזה היא לשמר ולהגדיל את רמת הפעילות ואת תחושת הקהילה (Sense of community).
רמת הפעילות הכללית של הקהילה אמורה להתגבר ככל שהחברים מתכנסים סביב אינטרסים משותפים חזקים יותר. כל קבוצה צריכה להיות קטנה יותר, אך לחברים רבים יותר תהיה ההזדמנות להיות מעורבים.
על מנהלי הקהילה להתמקד בזיהוי תת-הקהילות הפוטנציאליות בשלב זה. משמעות הדבר היא זיהוי הנושאים או האינטרסים שעלו בצורה תדירה בקהילה, ואז יצירת קבוצה ספציפית לאנשים אלה. קבוצה זו עשויה להיות קטגוריה (תת-תחום), איזור גיאוגרפי, רמת ידע ונסיון בתחום הקהילה או כל מקום אחר בפלטפורמה הקהילתית בה אנשים יכולים ליצור אינטראקציה.

תחושת הקהילתיות יורדת

תחושת הקהילה בשלב זה תיחלש. הקהילה עברה שלב מסוים, בו בלתי אפשרי לגרום לכל החברים להרגיש תחושת קשר עם כולם. פירוק הקהילה לקבוצות משנה קטנות וממוקדות עוזר לשמר קשרים אלה.
בשלבים המוקדמים של הקהילה, היא נוטה למשוך חברים אשר יוצרים קשרים קרובים, מכירים זה את זה וחולקים רמות גבוהות של תוכן משותף. כל אלה מפתחים תחושה חזקה של קהילה ואמון. אולם ככל שהקהילה גדלה, במיוחד כאשר היא מגיעה לשלבים של צמיחה מהירה, החברים יכירו פחות ופחות והקשרים בה נעשים חלשים יותר.

תופעת קהילות הנישה תתגבר בעשור הקרוב

נחזור לבעיה שבה התחלנו.
מי שיצטרף כיום לקהילה גדולה הנמצאת בשלב המיטוזה שלה, לא יצליח ככל הנראה לפתח אליה הרגשה של שייכות, ולכן גם לא ייקח בה חלק פעיל.
מייסד פייסבוק, מארק צוקרברג דיבר לאחרונה על תופעה שתתגבר יותר ויותר בעשור הקרוב.
הוא אמר: "כשבנינו את פייסבוק בנינו אותה כ'כיכר העיר הדיגיטלית', שצמחו ממנה תופעות חוצות גבולות, ועכשיו אנחנו רואים שהעתיד הולך להיות יותר פרטי.

אנשים מחפשים את האלטרנטיבה לכיכר העיר הדיגיטלית, הם מחפשים את הקהילות הנישתיות, מרחבים קטנים יותר, אינטימיים ופרטיים".

אם בעבר הייתה סוג של "תחרות" בין מנהלי קהילות בנוגע לכמות החברים בקהילה, היום ניתן לראות שאנחנו מחפשים מקומות אינטימיים יותר, אקסקלוסיביים יותר, שיש לנו בהם נקודות שייכות מרובות.

תרשים "מחזור החיים" של קהילה דיגיטלית טיפוסית