ברירת המחדל שלי אם שואלים אותי את השאלה הזו, אני אומר "כן… אבל!"
אם בעל העסק לא מבין את מהותה של קהילה, וכל מטרתו היא שיווק עצמי.
אם אין לו את הפניות, הסבלנות והמחוייבות לניהול הקהילה.
אם אינו מבין שהערך שהוא יקבל זה ערך לטווח הרחוק ולא מיידי.
אז בגדול, חבל על הזמן.

יש כמה דברים שחשוב לדעת לפני שמתחילים לבנות קהילה:
1 התנעת הקהילה זהו תהליך שיכול לקחת מספר חודשים ולעיתים אף חצי שנה.
2 נדרשת זמינות ומחוייבות סופר גבוהה בשביל להקים קהילה ולנהל אותה באופן שוטף. שלב ההקמה עשוי "לגזול" במינימום מספר שעות בכל יום ולעיתים עד 50% מהזמן הכולל.
3 חשוב לבדוק האם כבר יש קהילות בעלות אג'נדה דומה בתחום של הקהילה אותה מעוניינים להקים.
4 במידה וכבר יש קהילה דומה, צריך להבין מה מבדל את הקהילה שלכם לעומת הקהילה הזו.

שאלת הבידול היא שאלה חשובה ביותר. כיום, עקב עודף היצע בקהילות, הפכנו למאוד בררנים לגבי הקבוצות אליהן אנחנו מעוניינים להצטרף ולהיות פעילים. זה חייב להיות משהו מאוד ייחודי שיעניק מספיק ערך, ולאורך זמן, בכדי שנרצה להשתייך לאותה הקהילה.

במידה והקהילה שנקים תהיה "אותו הדבר", יהיה הרבה יותר קשה להתניע את המעורבות בקהילה, אם בכלל נצליח, מאחר ולא תהיה מוטיבציה מספיק חזקה לעבור מקהילה קיימת ופעילה, לקהילה חדשה בדיוק באותו תחום עניין.

בכדי להגדיל את סיכויי ההצלחה, מומלץ לחשוב על קונספט שיהווה בידול מובהק של הקהילה הזו על פני הקהילות האחרות, באותו עולם התוכן. בידול יכול גם להיות קהל ליבה שונה (קהל היעד עבורו הקהילה קיימת), או שיח סביב נישה ספציפית בתוך עולם התוכן הרחב אליו הקהילה משתייכת. משהו שתופס תאוצה בתקופה האחרונה וניכר שזוהי המגמה כיום – קהילות נישה.

משמעות הדבר היא, שכיום מנהלי קהילות נדרשים לזהות את הנושאים או האינטרסים שעולים בצורה תדירה בקהילות שלהם, ואז יוצרים קבוצה ספציפית לאנשים אלה. קבוצה זו עשויה להיות קטגוריה או כל מקום אחר בפלטפורמה הקהילתית בה אנשים יכולים ליצור אינטראקציה.

יכול להיות שתרצו להסתכל כאן בסקירת הקהל שלכם כדי לזהות קבוצות של אנשים שחולקים את אותו איזור גיאוגרפי, הרגלים דומים, רמת ידע ונסיון בתחום הקהילה וכדומה. אלה קטגוריות אידיאליות לפיתוח קהילות.

איפה מקימים קהילות
אחד הדברים ששומעים לא מעט וגם מרגישים על בשרנו, הוא עניין החשיפה – ניכר כי פחות ופחות מחברי הקהילה נחשפים לתכנים שעולים בקבוצות הפייסבוק.
מרבית הקהילות הדיגיטליות (לפחות בארץ), מבוססות בעיקרן על פייסבוק.
זה נכון שהן נתמכות ע"י פלטפורמות נוספות, אך הגרעין היא קבוצת הפייסבוק, ומשם הטראפיק זורם לשאר המקומות.

דבר אחד נוסף ששומעים הרבה גם כן, הוא "האלגוריתם של פייסבוק", ומה יקרה אם מחר מר צוקרברג יחטוף את הג'ננה ויוריד את אחוזי החשיפה בקבוצות לאחוזים בודדים, או יותר גרוע – יסגור את הקבוצה כליל! מה אז נעשה??
ולכן, הדבר ההגיוני לעשות – הוא לפזר.
זה הזמן לחשוב באילו נכסים דיגיטליים נוספים אפשר ליצור קשר עם חברי הקהילה.

להלן ריכוז הפלטפורמות הנפוצות בארץ לניהול קהילה:

הפלטפורמה: קבוצת פייסבוק
מה מיוחד בה: נוחה מאוד לניהול דיונים. פייסבוק מאוד מקדמים את נושא הקהילות, ולכן יש בקבוצות הפייסבוק הרבה פיצ'רים המסייעים לניהול קהילה.
היתרונות: מרבית האנשים כבר נמצאים בפלטפורמה, ולכן לא צריך לשכנע אותם להיות פעילים בה.
החסרונות: קשה לנהל בצורה נוחה ויעילה את המידע הרב שעולה בקבוצה.

הפלטפורמה: פרופיל אינסטגרם
מה מיוחד בה: אם אתם עוסקים באוכל, עיצוב, תיירות וכדומה, כדאי שתהיו באינסטגרם. קדמו את הפרופיל באמצעות סטוריז, סקרים, שאלות וכדומה.
היתרונות: מתאים מאוד לקהילות ויזואליות.
החסרונות: לא מתאימה לניהול דיון.

הפלטפורמה: ניוזלטר
מה מיוחד בה: אם הקהילה היא משמעותית וחשובה לעוקבים שלה, סביר מאוד שיפתחו את הניוזלטר שתשלחו אליהם. שילחו בו עדכונים לגבי אירועים, הטבות לקהילה, "הפוסטים והדיונים המובילים השבוע" וכדומה.
היתרונות: גישה שהיא יותר פרסונלית. ניתן לקרוא את התוכן בזמן המתאים לנו.
החסרונות: המיילים עשויים לא להגיע ליעד – להיכנס לספאם, למשל.

הפלטפורמה: ערוץ יוטיוב
מה מיוחד בה: השתמשו בקהילה שבניתם כדי להזרים טראפיק לערוץ היוטיוב וצרו בו קטעי וידאו רלוונטיים לקהילה.
היתרונות: מעולה עבור תכנים אשר אינם עוברים היטב בטקסט או בדיון.
החסרונות: התקשורת היא חד כיוונית – אין אפשרות לדיון ורק מנהל הערוץ יכול להעלות תכנים.

הפלטפורמה: קבוצת וואטסאפ/טלגרם
מה מיוחד בה: יכולה להיות מתאימה לניהול קבוצות לפי תת-קטגוריות של הקהילה הגדולה, ניהול קבוצות לפי איזור גיאורגרפי ומצויינת לניהול עדכונים לגבי מפגשים פיסיים של הקהילה.
היתרונות: פלטפורמה הנחשבת יותר אינטימית מאשר קבוצת פייסבוק, למשל. חברי קהילה מרגישים יותר בנוח לשתף בהן דברים אינטימיים יותר.

בנוסף, חשיפת התכנים בפלטפורמה היא ל-100% מהחברים, ולא חשיפה סלקטיבית.
החסרונות: לא נוחה ולא מומלצת לניהול דיונים ארוכים.

אם הקהילה היא פנים ארגונית, שמטרתה לחבר את העובדים ביחידות השונות בארגון (קהילת עובדים) – תנסו את המערכת של Slack יש עליה הרבה המלצות חמות.

הסתכלו על הקהילה כ"נמל הבית" ממנו שולחים לכל הנכסים האחרים.
למשל, ניתן ליצור פוסט נעוץ בקבוצת הפייסבוק, בו מפנים את חברי הקהילה לכל הנכסים הדיגיטליים האחרים. צרו פוסט כזה בו ייתקל כל חבר חדש המצטרף לקבוצה.

בעולם (לעומת הארץ), לא תמיד נהוג שקבוצת הפייסבוק מהווה את הבסיס לקהילה, בייחוד אם העסק הוא גלובלי, אלא משתמשים לעיתים בפלטפורמות ייעודיות עבור ניהול קהילה.