העסקת פרילנסרים כיום אינה מה שחשבתם. לאחרונה יותר ויותר מעסיקים מחליטים לעבוד עם "פרילנסרים" – "נותני שירותים עצמאיים" שמוציאים קבלות/ חשבונית מס, במקום עם עובדים, כאשר המטרה היא במקום להפיק תלוש שכר ולעסוק בכל ענייני ועלויות העסקת עובדים, לפשט את העניין ולחסוך עלויות אל מול פרילנסר המוציא חשבונית מס/ קבלה.

 לא כל-כך פשוט …
כדאי לדעת ! המודל שהפך לפופולארי מאוד (יש לומר) הינו בעייתי לעיתים מהבחינה המשפטית.
חשוב גם לדעת ולהבין כי חלקם של אותם פרילנסרים – נותני שירותים עצמאים, נאלצו בעל כורחם לצאת "לעצמאות" ונדרשו לפתוח תיק עוסק מורשה / עוסק פטור, למרות שבעצם היו מעדיפים להיות שכירים.  והכי חשוב לדעת כי אין זה משנה השם בו החלטתם להגדיר את מערכת היחסים ביניכם לבין הפרילנסר, הדבר הקובע היא התשובה לשאלה הבאה:

האם חלים על מערכת היחסים בין הצדדים המבחנים שנקבעו בפסיקה, הקובעים: מיהו עובד?
התקיימות יחסי עובד–מעסיק נבחנת בדרך כלל על ידי שני מבחנים. המבחנים נוצרו בפסיקה במהלך שנות השמונים ובאמצעותם בוחן בית הדין לעבודה האם מתקיימים יחסי עבודה או לא.

המבחנים הם: "מבחני ההשתלבות" ו-"המבחן המעורב". 

השאלות המנחות
השאלות שנשאלות בד"כ כשרוצים לדעת "מיהו עובד"?
המבחנים מגדירים פרמטרים באמצעותם בוחן בית הדין לעבודה האם האדם "עובד" או "עצמאי" והם בודקים:
– האם יש אפשרות לעסק לפקח על העבודה ?
– האם מתקיימים יחסי מרות בין בעל / מנהל העסק לעובד?
– האם העבודה עצמאית?
– האם ישנה גמישות בעסק?
– האם לעובד תלות כלכלית במעסיק?
– היכן בוצעה העבודה?
– כיצד הצדדים מציגים את יחסי העבודה שלהם כלפי חוץ (כרטיסי ביקור וכו')?
– מי משלם את מס ההכנסה מע"מ והביטוח הלאומי?  (חשוב לציין שעובדה זו לא שוללת בהכרח את המעמד כעובד).
– כיצד ראו הצדדים את מערכת היחסים ביניהם?  שאלה חשובה ומהותית מאוד בענייננו;
– האם צורת ההתקשרות במתכונת זו נכפתה או הייתה ההעדפה של נותן השירותים?

הפסיקה
בשנה האחרונה ניתנו מספר פסקי דין שבחנו את הנושא.
הראשון, פסק הדין בעניין ענת עמיר, השני פסק הדין בעניין שחר צרפתי והשלישי בעניין ליאת כהן. שלושת פסקי הדין הכירו בדיעבד ביחסי עבודה בין הצדדים.

בפסקי הדין בעניין ענת עמיר ושחר צרפתי שניתנו בבית הדין הארצי לעבודה, בחן בית הדין כיצד יש לחשב את הזכויות לאחר שניתנה הכרה לכך שהתקיימו יחסי עבודה בין הצדדים.

בפסק הדין בעניין ליאת כהן שניתן בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ביקשה עורכת הדין ליאת כהן, שיכירו במעמדה כעובדת שכירה במשרד עורכי הדין ליפא-לזנובסקי, על מנת לחייבו בתשלום זכויותיה הסוציאליות כעובדת.

בית הדין האזורי לעבודה הגיע למסקנה שהשירותים המשפטיים שניתנו על ידי ליאת למשרד, לא ניתנו במסגרת עסק עצמאי. תפקידה היה חלק מליבת העבודה המבוצעת במשרד ומשכך לא שימשה כגורם חיצוני המעניק שירותים אלא הייתה עובדת מן המניין. ומשכך נפסקו לליאת כל הזכויות הסוציאליות שלא קיבלה כנותנת שירותים כגון: חופשה, הבראה, חגים, פנסיה. כן פסק לה בית הדין כ- 85 אלף שקלים בגין הפרת זכויותיה כעובדת (לרבות שכ"ט והוצאות).

איך להחליט האם להעסיק עובד או פרילנסר?
בכל מקרה שחשבת להעסיק עובד או נותן שירותים עצמאי, מומלץ להתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום יחסי העבודה מבעוד מועד ובמידת הצורך לנסח מראש את הסכם ההתקשרות בהתאם לעסק שלכם ולצרכים שלכם, על מנת להפחית את הסיכון שבהכרה בנותן השירותים העצמאי כ"עובד".

הדברים שכדאי לקחת בחשבון: "תניית גדרון"

סעיף בחוזה ההתקשרות בין הצדדים, אשר מקורו בדיני עשיית העושר ולא במשפט. מטרת הסעיף לקבוע שאם וככל שיוחלט בדיעבד שהיו יחסי עבודה בין הצדדים יתבצע קיזוז. על התניה להיות מנוסחת בצורה שתכסה אתכם מהבחינה המשפטית עד כמה שניתן.

תשלום שכר ראוי לנותן השירותים העצמאי
שכר ראוי משמעו שכר הלוקח בחשבון את עלויות המעסיק במקרה שבו יוחלט בדיעבד שנותן השירותים העצמאי הוא בעצם "עובד".

רצוי – להעסיק עובד ולא נותן שירותים עצמאי
למרות עלויות המעסיק, לעיתים כלכלי יותר להעסיק עובד על פני נותן שירותים עצמאי, בטח כאשר יש סיכוי סביר שיוכר בדיעבד כעובד.

אין באמור כדי להוות ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית, או תחליף לפנייה לייעוץ משפטי אצל עורך דין. האמור לעיל הוא תיאור כללי לא מחייב בנושא הנדון. העושה שימוש באמור לעיל, עושה זאת על אחריותו בלבד. בכל מקרה ספציפי יש לפנות באופן פרטני לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.