מיומנויות חשיבה מסדר גבוה - מהעבר הרחוק לעתיד הקרוב

אלא שמדד זה מסתמך על יכולות לוגיות, חשיבה כמותית וצורנית, פירוק והרכבה ועוד כדומה.

האינטליגנציה הזו נחשבת ל – 'גבישית', ובנויה על המיומנויות הנרכשות, הידע ונסיון העבר של הנבחן, והיא אינה כוללת את יכולתו של האדם לפתור בעיות חדשות. כאלו שלא היו עד כה במרחב המציאות של אותו אדם.

בעיות כאלו דורשות תכונות כמו: אופטימיות (הנחת יסוד אישית הטוענת להצלחה עתידית), אמפטיה (היכולת להרגיש את "האחר"), יצירתיות, דמיון, וסקרנות.

חלק מתכונות אלו אוגדו והוגדרו על ידי גולמן, כאינטליגנציה ריגשית. אלא שכיום בעידן הדיגיטלי, חל עוד שינוי. כיום הם מוגדרות כיכולת של 'אינטליגנציה נוזלית'.

מחקר ב- PNAS הראה שלמידה עצמאית ומשותפת (ללא הדרכה והכוונה של מורה), משחקי זיכרון שונים, משחקי מבוכים וחדרי בריחה, מאפשר למוח ליצור הגמשה של מבנים מנטליים ולהתמודד בצורה אפקטיבית הרבה יותר עם מצבים משתנים, לפתור בעיות מהר יותר וטוב יותר, למצוא הקשרים בין גורמים שונים ולהגיע להבנה טובה יותר של טיעונים לוגיים סותרים.
בקיצור, להפוך לאנליסטיים, ליזמים ולחדשניים.

החל עידן של קיום משותף אדם – ומכונה

התפתחות טכנולוגית אקספוננציאלית – המכפילה את עצמה בקצב מהיר יותר ויותר עד כדי יצירת בינה מלאכותית אוטונומית.

אלגוריתמים סטוכסטיים – מספר החלטות שונות ואף סותרות, אליהם המערכת יכולה להגיע ללא התערבות אנושית, המאפשרים קבלת החלטות ללא למידת מכונה מקדימה.
עידן של מכונית אוטונומית הנדרשת להתמודד עם דילמות אתיות בכל רגע נתון.
עידן שבו תפקידם של בוטים  – מערכות אוטונומיות לקבלת החלטות וליצירת תקשורת דמוי אנושית, לתקשר עם אנשים ועם חיישנים שונים (IOT), לאתר ולאסוף נתונים מכל הבא ליד וכבר אין שאלה לגבי מעבר של מידע אישי. אלא השאלה מה עושים איתו ומה מקבלים תמורתו?
עידן שבו התעשייה נשאבת לייצור אוטונומי בתהליכים מורכבים של אוטומציה (Robotic Process Automation – NESS RPA).
עידן שבו כבר התחלנו ליצור ולעשות שימוש בחלקי גוף מלאכותיים מעור מלאכותי ועד לב מלאכותי. עידן שבתוך גופינו ניתן להתקין רכיבים המשדרים נתונים ומסוגלים לתקשר עם חלקים אורגניים ואפילו מחוץ לגוף.
עידן שבו השילוב בין אדם ומכונה כבר נהייה לעובדה מוגמרת. 

גמישות קוגנטיבית

בעידן של אדם ומכונה אנחנו לא יכולים להפריד את היכולת הלוגית, הקוגנטיבית- IQ מהיכולת הרגשית – EQ.

בעידן זה עלינו להתמודד עם יכולת שמדענים מכנים – "גמישות קוגניטיבית". יכולת מהותית הנדרשת ממומחי מתמטיקה, מדעי המחשב ומדעני נתונים, בדיוק כמו מאלו המתמחים בתחומי חברה כ: אנליסטים, כלכלנים, עובדים סוציאליים ומנהלי משאבי אנוש.

גמישות קוגניטיבית הינה יכולת מנטלית המאפשרת לנו לעבור בין מושגים שונים, או להתאים התנהגות להשגת יעדים בסביבה חדשה או משתנה. מיומנות של למידת תהליך הלמידה שלנו תוך התמודדות מתמדת עם שינויים. יכולת המאפשרת הגמשה של התנהגות הנדרשת במצבים חברתיים שונים. ובקיצור, היכולת להגמיש מהר, מדוייק וואפקטיבי את חשיבתינו והתנהגותינו במצבים משתנים. 

גמישות קוגניטיבית מבוססת על חשיבה מסדר גבוה:

חשיבה המאפשרת פתרון בעיות במצבים משתנים.

חשיבה ביקורתית – היכולת להעמיד הסבר אלטרנטיבי למצב קיים.

שאלת שאלות – היכולת להגדיר שאל/ות להמשך חקירה מעמיקה ומדוייקת מתוך מידע נתון, אינטגרציה – היכולת לבצע שילוב של פיסות מידע שונות לכדי תמונת עולם אחת.

ואחריות אישית – המוכנות לעמוד מאחורי הממצאים והמסקנות ולהתמודד על נכונותם. 

כל אלו נוספו לכישורי האינטליגנציה הריגשית המסורתיים וכיום נחשבים כמאגר כישורי אנוש (Soft Skills) המאפשרים גמישות קוגנטיבית, עליהם נכתב בדו"ח העיסוקים העתידיים של ה OECD – כאל "כישורים קריטיים שהגיעו מהעולם הישן, שהתחיל עוד מימי יוון העתיקה, שם כישורים אלו נבחנו והיו חלק מהותי מהיכולת של אדם להתקדם ולהיות "אזרח" מן השורה,  ודרושים למקצועות העתיד".

הגמישות הקוגנטיבית מספקת לנו את היכולת לבקר את הפעילות שלנו ולהחליט מה נדרש להצלחה בתהליך אופטימלי, במינימום משאבים נדרשים ומקסימום אפקטיביות.

גמישות קוגנטיבית מאפשרת לנו לחלק נכון את המטלות בנינו לבין המכונה. לאפשר לבינה מלאכותית לקחת את הפעולות שבהם תהיה תמיד טובה יותר (ואלו מתווספות בכל פיתוח חדשני של אלגוריתמים מורכבים) ולקחת לעצמנו את היכולות, שמכונה לא תוכל להתמודד איתם בטווח הקרוב.

גמישות קוגנטיבית תאפשר לנו ליצור טיעונים רלוונטיים לביצוע פעולה ולהסיק במהירות מה יידרש לביצוע פעולה הפוכה.

המסר העומד מאחורי המסמך של ה OECD על כישורי העתיד הינו ברור וחד: גמישות קוגנטיבית אינה מצב של למידה עתידית או רצויה בלבד.
גמישות קוגנטיבית חייבת להילמד במערכת החינוך ולהיות כישור קריטי להצלחה בעידן הנוכחי, עידן האדם והמכונה. 

חשוב לציין בהקשר זה את תאוריית ההשתנות הקוגניטיבית של פוירשטיין הטוען שהאדם הוא יצור בעל נטייה ודחף להשתנות וכי המערכת הקוגניטיבית שלו היא מערכת פתוחה וגמישה הניתנת לשינוי תוך הכוונה נכונה ומתמשכת. וכך, כל אדם יכול להניע את היכולת הקוגנטיבית שלו ולהתפתח בהתאם לנדרש, בהתאמה לדרישות העתיד. 

אחד ממקצועות העתיד המתפתח כיום עוסק בניתוח נתונים ומידע. ביכולת ליצור תמונת מציאות מלאה מפיסות מידע שונות, מנתונים סותרים ובמציאות משתנה. האנליסט (Data Analyst) הופך לבעל תפקיד קריטי בחברה שבה המידע זורם והמתחרה העיקרי של הגמישות הקוגנטיבית האנושית הינו האלגוריתם המתפתח על ידי הבינה המלאכותית עצמה בגיבויו של מדען הנתונים (Data Scientist).

לשמחתי, בשנים האחרונות החל להתפתח מקצוע האנליסט, כמקצוע לימוד לבגרות במשרד החינוך. מקצוע שבו התלמידים החלו ללמוד מיומנויות של גמישות קוגנטיבית כחלק מהתפתחותם כאנליסטים של מידע ונתונים.