Photo by Artem Beliaikin on Unsplash

איך נתגונן מפני השמש? המדריך המלא לבחירת קרם הגנה בריא

השפעות החשיפה לשמש מצטברות, וגם אם לא יתבטאו מיד יש סיכוי שיבואו לידי ביטוי בהמשך החיים, וברור שחשיפה כרונית או חשיפת יתר יגרמו לנזקים חמורים יותר ויגבירו את הסיכון לסרטן העור [1].

לכן, עלינו להגן על עצמנו מפני קרינת השמש!

אחת הדרכים לעשות זאת היא בעזרת קרם הגנה, אבל, כדאי לוודא שקרם ההגנה בעצמו לא יחשוף אותנו לנזקים.

ישנם שלושה סוגי קרינה שאנחנו חשופים אליהם:

1. קרינה על סגולה מסוג UVA) A) היא קרינה שחודרת עמוק לתוך העור ומשפיעה על גמישות העור, גורמת לקמטים, לכתמי שמש, לנזקי דנ"א ולסרטן מסוג מלנומה.
2. קרינה על סגולה מסוג UVB) B), היא קרינה שחודרת פחות עמוק לעור לעומת קרינת UVA, גורמת לאדמומיות, לכוויות, לנזקי דנ"א ולסרטן מסוג קרצינומה של תאי בסיס וקרצינומה של תאי קשקש, ואחראית על יצירת ויטמין D.
3. קרינת תת אדומה (IR) [2,1] , היא קרינה שגורמת לנזקי עור כתוצאה מחום גבוה

ניתן להבחין כי סוגי הקרינה השונים עלולים להזיק בחשיפה ישירה, ולכן מומלץ להתגונן מפני השמש, ובעיקר בשעות החמות ביותר של היום (בין השעות עשר בבוקר לארבע אחר הצהריים). השאלה הגדולה היא באיזה קרם הגנה לבחור ואיך נבחר קרם הגנה יעיל שלא יזיק לנו?

קיימים שני סוגי קרמים להגנה: כימי ומינרלי

הקרם הכימי: פועל כמו ספוג שסופג את קרני השמש ומכיל חומרים כימיים שנמצאו כמסנני קרינה. קיימים עשרות ויש האומרים מאות כאלה, ובכל אחת מהיבשות השונות מאושרים לשימוש מגוון חומרים, לאו דווקא זהים. בדרך כלל יהיו בתכשיר כמה סוגים של מסנני קרינה בו זמנית. שניים מהחומרים הנפוצים ביותר בשימוש הם אוקסיבנזון (oxybenzone) ואוקטיל מתוקסיצינמט (octyl methoxycinnamate).

באופן אידיאלי מסנני הקרינה אמורים להישאר על פני העור, אבל במציאות, פעמים רבות הם לא נשארים על העור אלא נספגים לתוכו ועוברים דרכו למערכת הדם, דבר שעלול לגרום לרעילות בגוף.

מחקרים מראים שחלק מהחומרים נמצאו בדגימות שתן ודם של בני אדם [3,1] כולל בדם הטבורי וגם בחלב אם.

תופעות שכיחות אחרות הן תגובות אלרגיות וגירוי מקומי שנגרמים מהקרם עצמו או כתוצאה מחשיפת העור המכוסה בקרם לשמש [4,1], גם אצל מבוגרים וגם אצל ילדים.

וכן נמצא במחקרים ששני החומרים שהוזכרו לעיל חודרים לעור ומעורבים בהפרעות הורמונאליות, ברגישות לעור וגם בגרימת נזק לשוניות אלמוגים כשהם נשטפים לתוך המים [5,1].

בנוסף על מסנני הקרינה נוהגים להוסיף לקרם הכימי גם חומרי קוסמטיקה, חומרים מייצבים ומשמרים שונים וחומרים שנותנים ריח ומקלים על המריחה (כגון פאראבנים). כל אלה בהחלט אינם ידידותיים לגוף שלנו.

 

הקרם המינרלי: פועל כמו מגן שיושב על פני העור ובולם את קרני השמש. קיימים שני סוגים של קרם מינרלי, טיטניום דיאוקסיד ואבץ אוקסיד, ובכל סוג יש מסנן קרינה יחיד.

יש חברות שמשתמשות בחלקיקי ננו (קטנים מאוד) של חומרים אלה ויש כאלה שמקפידות שלא להשתמש בחלקיקי הננו (מצוין בדרך כלל על האריזה).

אולם, אף על פי שהיום מכינים אותם גם כחלקיקי ננו, עדיין נמצא במחקרים שהם כמעט אינם חודרים לעור [6,1], וגם אם יחדרו לעור הם לא יסכנו אותנו בשום אופן, מאחר שחומרים אלה נמצאים כבר באופן טבעי בגוף של בני האדם, ולכן הגוף יכול להתמודד איתם על ידי כך שהוא ישתמש בהם או יפנה אותם.

אבץ שהוא מינרל חיוני מנוצל מייד לטובת הגוף. הקרמים מסוג זה מבוססים בדרך כלל על חומרים טבעיים בלבד.

רוב הקרמים משני הסוגים, הכימי והמינרלי, הנמכרים היום נמצאו כמגנים מפני קרינת UVA/UVB.

מסנני הקרינה מסווגים בדרך כלל גם על פי מדד SPF בינלאומי.

מדד זה מספק מידע על מידת ההגנה שמספק קרם ההגנה שנמרח בכמות מספקת, כלומר 2 מ"ג קרם לסנטימטר מרובע גוף, מפני קרינת UVB. המספר מדגים את משך הזמן שייקח להישרף בשמש ללא הקרם לעומת הזמן שייקח להישרף עם הקרם. כלומר, אם היינו נשרפים תוך 10 דקות, כשנשתמש בקרם עם מקדם הגנה 30, נישרף באותה מידה אחרי 300 דקות.

איך נשתמש בקרם ההגנה?

קודם כל יש לדעת שהשימוש בקרם הגנה בלבד בהחלט אינו מספק הגנה מלאה (למשל, לא הוכח שהוא מגן מפני מלנומה [7]). ולכן, כשמשתמשים בקרם יש להקפיד גם על אמצעי הגנה נוספים כגון חבישת כובע, הרכבת משקפיים ולבוש מתאים. קרם ההגנה יהיה יעיל יותר להתנהלות יום יומית בחוץ, אבל פחות יעיל בחשיפה לשמש לאורך זמן.

כמו כן, קרם ההגנה מתחיל להשפיע רק אחרי חצי שעה. לכן עדיף למרוח את הקרם עוד לפני היציאה מהבית או חצי שעה לפני ההגעה לשמש כדי שיתחיל להשפיע כשנהיה בשמש ויספק את ההגנה הרצויה.

וכן, יש למרוח את קרם ההגנה בנדיבות, אחרת הוא לא יפעל! מריחת שכבה דקה, לא מאפשרת הגנה מספקת. ולבסוף, יש לחדש את הקרם מדי פעם, לפחות כל שעתיים, וגם אם כתוב עליו שהוא עמיד במים (למעשה הוא נשטף במידה מסוימת עם כל כניסה למים).

לסיכום, למה כדאי לשים לב כשבוחרים קרם הגנה?

– שאין חומרים רעילים ברשימת הרכיבים (למשל, אוקסיבנזון (oxybenzone) ואוקטיל מתוקסיצינמט (octyl methoxycinnamate)

– שהקרם מגן בטווח רחב (UVA/UVB)

– שהקרם עמיד במים, לפחות לפי עדות היצרן

– שמדד SPF 30 ומעלה

– כדאי לשים לב לתאריך התפוגה (במיוחד אם אנחנו קונים במבצע!)

– ועוד טיפ שיחסוך לכם כסף – אין שום צורך בקרם ילדים. הקרם הרגיל יכיל את אותם הרכיבים ויעשה את אותה עבודה בדיוק.

עם כל זאת, ממחקרים שנערכו עולה שההגנה מפני השמש, כולל השימוש בקרם ההגנה מקטינים את יצירת ויטמין די  [7,6].

וההגנה עשויה גם למנוע יתרונות נוספים של השמש – בשמש תאי העור יוצרים אנדורפינים, חומרים כימיים המשפרים את ההרגשה ואת מצב הרוח שלנו, והחשיפה לשמש מאזנת את השעון הביולוגי שלנו, וכתוצאה מכך אנחנו ישנים טוב יותר ומקטינים את הסיכוי לסבול מדיכאון.

ולכן, אם בכל זאת נרצה ליהנות מיתרונותיה של השמש, אמצע היום הוא הזמן המתאים ביותר לכך, מכיוון שבזמן זה קרני השמש יגיעו ישירות אלינו. לשם כך, מספיקה חשיפה מוגבלת ללא הגנה של עשרים דקות בממוצע ליום בתלות בעוצמת הקרינה ובצבע העור.

[1] Lim Henry W. et al, Current challenges in photoprotection, J Am Acad Dermatol (2016) 76(3):91-99.
[2] Cho Soyun et al, Effects of Infrared Radiation and Heat on Human Skin Aging in vivo, Journal of Investigative Dermatology Symposium Proceedings (2009) 14:15–19.
[3] Janjua NR et al, Systemic absorption of the sunscreens benzophenone-3, octyl-methoxycinnamate, and 3-(4-methyl-benzylidene) camphor after whole body topical application and reproductive hormone levels in humans, J Invest Dermatol  (2004) 123(1):57–61.
[4] Thune P., Contact and photocontact allergy to sunscreens, Photodermatol  (1984) 1(1):5–9.
[5] Downs C. A. et al, Toxicopathological Effects of the Sunscreen UV Filter, Oxybenzone (Benzophenone-3), on Coral Planulae and Cultured Primary Cells and Its Environmental Contamination in Hawaii and the U.S. Virgin Islands, Archives of Environmental Contamination and Toxicology  (2006) 70(2):265-288
[6] Cross SE et al, Human skin penetration of sunscreen nanoparticles: in vitro assessment of a novel micronized zinc oxide formulation, Skin Pharmacol Physiol  (2007) 20(3):148–154.
[7] Cedic F. Garla, Could Sunscreens Increase Melanoma Risk? American Journal of Public Health (1992) 82(4):614-615.

תכנים נוספים