ייתכן שעצם המילה "נוסחה" גורמת לחלקכם להתחלחל ולנוע לעבר היציאה; כנראה בשל זיכרון אפרפר מימי התיכון. אבל נוסחאות הן לא רק מתמטיקה פשוטה.
אם תפקחו עיניים תגלו שנוסחאות נמצאות כמעט בכל מקום: יש נוסחה שמלמדת אותנו להפסיק לעבוד ולצאת לחופשה, יש נוסחה להפיק את המירב מהרגע, ויש גם נוסחאות שמסייעות לנו לדבר עם הבוס, לעקוף בירוקרטיה ולהגיע לסמכות גבוהה; ועוד כהנה וכהנה נוסחאות להצלחה.
במאמר הזה נניח בצד את הנוסחאות, ונתמקד רק במשתנה אחד, שברגע שתבינו אותו תוכלו לסלול לעצמכם דרך חדשה; ואולי־אולי על הדרך גם תתוודעו לכך שנוסחאות הן לא דבר נורא כל כך (אבל, זה כבר בונוס).
A + B + C + ME = Success
תגדירו לעצמכם מהי הצלחה, ותקבלו אין־ספור מרכיבים ומתכונים להגיע אל היעד. הם נמצאים בספרות המקצועית, באימונים או ברפרטואר האישי, שבו כל אחד בונה לעצמו את נוסחת הקסם שלו. לא תמיד זה מצליח; ואם נדייק, לרוב אנשים מתעייפים באמצע הדרך, ונוטשים את היעד, לפחות עד לפעם הבאה.
אחת הסיבות המרכזיות היא שבתוך אין־ספור הנוסחאות המבריקות להצלחה נעדר משתנה אחד ומהותי במיוחד, רובכם גם מכירים אותו – משתנה ה־ME. בטח תופתעו לשמוע, אבל חלק ניכר מהאנשים שוכחים להכניס את עצמם לנוסחה, ומפעילים את אחת הנוסחאות מבלי להתחשב בכך, שהם בעצמם חלק משמעותי מהתהליך.
איך נשמט משתנה ה־ME מהנוסחה, וכיצד תוכלו להגדיר את הדרך להצלחה בצורה נכונה? קבלו נקודת מבט חדשה על מסלול המראה אישי להצלחה.
האם ההצלחה שהגדרתם נכונה לכם?
האשליה של קהל המונים שמריע לאנשים הישגיים ולמסלול הצלחתם, עשויה להסיט אתכם מהמסלול המדויק לכם. האם זו ההצלחה שאליה אתם שואפים באמת או שהיא מתחקה אחר הצלחה של אחר? האם היא נכונה לכם? כוונו להצלחה שמותאמת אך ורק לכם.
מדייקים את אופי הדרך
אנשים סבורים שהדרך הקונבנציונלית להשגת יעדים, זו שמצאו איפשהו, היא הדרך שלהם, ובטוחים שהם נמצאים בתוך־תוכו של התהליך. אבל כשהם מביטים לאחור, הם מודים שלא ממש היו שם. השאלה שחשוב לשאול היא – האם התנועה לעבר היעד נעשתה בדרך שלכם?
חלומו של מנהל בכיר התגשם, כך לפחות חשב. הוא זכה לשכר מעולה ולבונוס שנתי. אבל כשהוא דיבר על ה"איך" להשגת ההצלחה, הוא ציין שעות ארוכת של עבודה סביב השעון, פגיעה באיכות חייו האישיים והמשפחתיים, ומתח בלתי פוסק במחלקה שהוא מנהל. "פשוט לא כיף", הוא סיכם בקצרה את ההצלחה נטולת מרכיב ה־ME שלו.
כשאנחנו משמיטים את עצמנו ממשוואת ההצלחה, יש תחושה שמטרה כלשהי הושגה, אבל היא לא שלנו, וההגעה ליעד מלווה בתחושה של התשה.
בעגה הרפואית מכנים את המצב "הניתוח הצליח, אבל החולה מת". מעין הרגשה של "עשינו זאת" שנעדרת משמחה; כי לא נהנינו מהדרך, ולא פעם התוצרים אינם מבהיקים כמו שחשבנו שיהיו בהתחלה.
משתנה שתמיד משתנה
שלא כמו שאר הניצבים בנוסחה, שמצביעים על פעולות שיש לבצע בדרך אל יעד ההצלחה; משתנה ME הוא גמיש וייחודי אצל כל אחד ביחס לאחר. ויותר מכך, אפילו אדם ביחס לעצמו משתנה במרוצת השנים.
בטח תשאלו – אם הוא כל כך משתנה, איך אפשר להתייחס אליו?
והתשובה היא: בתשומת לב רבה ומתוך הבנה, שיש לקחת אותו=אתכם בחשבון בכל נוסחת פעולה, שתחליטו להציב לעצמכם.
לחשב את המסלול האישי על בסיס משתנה ה־ME
המטרה אינה לנעול אתכם בתוך נוסחה, אלא לייצר בסיס הבנה, שאצל כל אחד ואחת יעבוד בצורה שונה. המטרה יכולה להיות הצלחה בדיאטה, בגיבוש מחלקה, בפרויקט בעסק או במערכת יחסים ועוד; ואחרי שהיא ברורה לכם, מתחילים להבין את ה"איך" האישי שלכם.
– איך אתם פועלים – הדבר הראשון הוא להבין את מאפייני הפעולה שלכם, להכיר בהיותם, מבלי לנסות להכניעם כדי שיהפכו למאפייני הדרך של אחר. תלמדו לזהות איך אתם פועלים בשדות שונים, ותגלפו מתוכו את הדנ"א הייחודי שלכם לתנועה לעבר מטרה.
– השקעה אנרגטית – נסו לברר מהי מידת ההשקעה האנרגטית הנדרשת לכם לצורך אותה מטרה, ושכללו אותה עם מרכיב הדרך. כך לא תעצרו בדרך ותהיה לכם מספיק אנרגיה להגיע בבטחה לתחנה האחרונה.
– קצב אישי – הצבת יעדים מדודים בזמן, היא עוד סיבה לפרישה ממרוץ השגת המטרות. כי ברגע שהמקצב החיצוני לא תואם את המקצב הפנימי שלכם, לא תוכלו להישאר על המסלול לאורך זמן. זהו את המקצב שלכם, ושימרו עליו כמו מנגינה הרמונית.
איך נעלמנו מהמשוואה?
עכשיו כשמובן עד כמה המשתנה הזה מהותי, ננסה להבין מדוע נפוץ להשמיט אותו מהמשוואה; ולו רק כדי שתוכלו לפתח מודעות לסיטואציות שבהן הוא מתחיל להתאדות לאוויר.
– חוסר מודעות
הסיבה הזו נפוצה למדי. אנשים אינם מבינים את הרלוונטיות של העצמי למימוש המטרות שלהם. העצמי כל כך ברור מאליו, שהם דוחקים אותו הצידה, ומסמנים לעצמם רק את היעד. הוא כבר יצטרף.
אבל ל־ME יש אג'נדה משלו, ולא תמיד מה ש"מבשלים" לו עָרֵב לְחִכּוֹ.
תנו לו מקום במודעות.
– עיוות בבניית סדרי העדיפויות
הלהט נמצא במטרה. אנחנו רואים אותה מנגד, ומשתוקקים להגיע אליה. מיד אחריה יש את השלבים והפעולות, את האנשים שצריך לרתום ליעד, ורק אי שם בסוף, תוכלו למצוא את משתנה ה־ME.
כמובן, אל תאבדו את הלהט לנוע אל עבר המטרה, הוא מהותי לתנועה; אבל תכניסו לתחשיבים גם את מרכיב ה"איך": איך נכון ונעים לכם לעשות זאת.
השילוב בין המטרה לבין הדרך האישית שלכם לעשות זאת, יזכה להצלחה.
– חשש מפני הקפאה של התהליך
ייתכן שהמודעות למשתנה ה־ME קיימת, אבל אתם מעדיפים לדחוק אותו הצידה. מה יהיה אם ה־ME יטיח בפניכם את האמת, ויצביע על כך שהמטרה הזו לא בשבילכם, וכדאי שתעצרו?! אף אחד לא אוהב שאומרים לו "לא".
לצד זה, קיימת אפשרות שחוות הדעת שתקבלו מעצמכם, תוביל אתכם לנוע ליעד במסלול קצת שונה, מדויק ונכון יותר.
אל חשש, אם התהליך לא צריך לצאת לפועל, האנרגיה שהכנתם עבורו תמתין לכם בשלה ומוכנה למטרה הנכונה. שווה להמתין.
– חיים בסרט
התירוץ להזנחת העצמי מהנוסחה בעקבות מצב חירום בסגנון "סרט אקשן" מטורף, מתקבל לא פעם באהדה. "הייתי חייב לפעול; שאלה של חיים ומוות". ואכן יש מצבים אקוטיים, שדורשים קבלת החלטות בזק ותנועה מיידית.
"צאו מהסרט", ברוב רובם של המקרים אנחנו לא מגיעים למצב כזה, ויש לנו "ים של זמן" לברר את הדברים עד תום.
לסיכום
מי חשב שמרכיב ה־ME עשוי לשנות את המפה מקצה לקצה? מצד שני, מי חשב שאי פעם נוכל לפסוח מעל המשתנה הזה, ולרוץ בצורה עיוורת לכיוון המטרה.
מתברר שרובנו עושים זאת; ועכשיו כשאתם מצוידים בתובנה חדשה, מוזמנים להציב לעצמכם מטרה חדשה, ולסלול את הדרך שלכם, ורק שלכם, לעבר אותה מטרה.
שתהיה לכם דרך מהנה!
מקורות:
בין הצלחה לכשלון / זאב אבירז
תכנים נוספים
