-אנחנו-בורחים-מאתגרים

Designed by Pixabay

למה אנחנו בורחים מאתגרים?

אפשר לומר שהשאיפה של רוב בני האדם היא לחיות חיים נעימים, זורמים והרמוניים. זה כמובן אפשרי. אבל כמו שלכל מטבע יש שני צדדים, כמו שאין אור בלי חושך או יין בלי יאנג, כך גם עם החיים שלנו.

אם אתם מצפים מהחיים שיזרמו רק על מי מנוחות, אני יכולה להבטיח לכם חיים מלאי תסכול.

הקיום היומיומי לעולם לא יענה על הציפיות שלנו במלואן, לא משנה כמה נהיה מחוברים לעצמנו, או כמה כסף יהיה לנו.

כי בלי אתגרים אין התפתחות אמיתית.

נניח שיצא לאקרנים סרט חדש שמעניין אתכם. זה יכול להיות סרט בכל תחום – אקשן, דרמה, פנטזיה, קומדיה או אפילו סרט תיעודי.

אתם מגיעים לקולנוע, מתיישבים בכיף עם דלי הפופקורן, שורדים את הפרסומות, והנה, הסרט מתחיל.

אתם פוגשים את הגיבור, הדמות המובילה של הסרט, ונחשפים בפעם הראשונה לדילמה שלו. הוא מתמודד עם איזשהו קושי, משהו קורה בחייו, הוא פוגש אתגר שעליו הוא אמור להתגבר, וכל הסרט סובב סביב ההתמודדות שלו עם האתגרים שבדרך לקתרזיס, לסוף המושלם.

לחלופין, בואו נדמיין תסריט אחר:

אתם מגיעים לסרט, מתיישבים עם דלי הפופקורן, הסרט מתחיל ואתם פוגשים את הגיבור ואת הדילמה שלו, ולהפתעתכם הוא פותר אותה ללא קושי, בדקות הראשונות של הסרט.

אין קשיים, אין התלבטויות, אין דילמות מוסריות, אישיות, ערכיות. אין כלום.

רק בעיה, דילמה, אתגר ומיד מגיע הפתרון הנכסף.

איך הייתם מרגישים?

האם הייתם מצליחים להתחבר לגיבור, להזדהות עם הקשיים שלו?

בואו נודה על האמת – סביר להניח שהייתם מרגישים ש"עבדו עליכם", נכון? ובצדק. כי בלי אתגרים אין סיפור מעניין, אין קתרזיס.

בלי אתגר – אין לנו על מה להתגבר, אין לנו איך להתבגר, לצמוח, ללמוד, להתפתח בחיים.

"ההתמודדויות שלנו הן חליפה שנתפרה במיוחד עבורנו"

מטרתם הגבוהה של האתגרים בחיינו היא לאפשר לנו להכיר את עצמנו, את החלקים הנסתרים שפועלים רק כשהם מאותגרים, לעיתים במצבים שכלל לא יכולנו לדמיין ולכן לא יכולנו לתכנן אותם.

עם זאת, אנשים בורחים מאתגרים בגלל כמה סיבות עיקריות:

הם מתקשים לקחת אחריות על חייהם, פוחדים מכישלון, ואם נכשלים נוטים להאשים אחרים.

לא יוצאים ממעגל הנוחות, ולכן לא מפתחים את עצמם מעבר למוכר ולידוע.

מחברים את המעשים לאישיות – תפיסת עולם האומרת "הכישלון הוא אני", במקום ליצור הפרדה: "הפעולה נכשלה. אבחן דרך אחרת לפעול".

החיים מזמנים לנו אתגרים יום יום שעה שעה. ברוב המקרים אנחנו לא בוחרים אותם, אלא רק בוחרים כיצד להתמודד או להגיב להם.

כאשר אנו מסכימים לקבל את העובדה שאתגרים הם חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי, נצליח להתמודד איתם באופן הרבה יותר טוב. לא נחשוב שזה משהו "נגדנו", אלא נבין שזהו עוד שלב בהתפתחות שלנו.

כולנו כל הזמן נופלים וקמים.

החוכמה היא תמיד לקום פעם אחת יותר ממה שנפלנו.

אנשים שמתקשים להתמודד עם אתגרים מנהלים עם עצמם שיחה מקטינה, מלאת תחושות אשמה, חוסר ערך עצמי וחוסר מסוגלות. הם נוטים לברוח מהמציאות, ישנים הרבה או נעזרים בחומרים ממכרים, מפתחים דחיינות כרונית, וחיים בלולאה אינסופית של אשמה והכחשה.

מה עושים?

לפני הכל, חשוב מאד לדעת לזהות את המקום בו אתם נמצאים, בכדי לפתח הרגלים בריאים של עמידה באתגרים.

שאלו את עצמכם:

האם הפחד מההתמודדות גורם לי לחפש דרכים לברוח?

האם אתגרים מפריעים לשגרת חיי ומשתקים אותי באופן קיצוני?

האם אתגרים יוצרים אצלי תחושות של תסכול, אשמה, בושה?

לסיכום

התמודדות אינה אומרת בהכרח הצלחה, אלא שלב נוסף בצמיחה האישית והרגשית שלנו. ההבנה והקבלה של האמת הבסיסית הזו, תנטרל חלק גדול מתחושות האשמה והקורבנות, ותאפשר לנו בטווח הארוך לקום פעם אחת יותר מאשר נפלנו.