כשאומרים את המילה 'מנכ"ל', בדרך כלל חושבים על ההטבות הכספיות המתלוות לתפקיד: "שכר הבכירים" מעורר הקנאה, הרכב היוקרתי ומרחב ההשפעה הגדול.
פחות מקובל לדבר על הלחץ הנפשי המתלווה לתפקיד.
בעיות אקוטיות מכל רחבי הארגון מגיעות בסיכומו של דבר לשולחנו של המנכ"ל. שינויים במחיר המניה, כניסת מתחרה חדש, עזיבת איש מפתח את הארגון, בעיה בייצור/בשירות והלחץ המתמיד להגדלת הרווחים, הם רק חלק קטן מהלחצים היום-יומיים שמנכ"לים מתמודדים עמם. קיימים גם נושאים רגישים שבהם המנכ"ל מטפל ואינו יכול לשתף בהם אחרים. למשל, רצון של הבעלים לערוך קיצוץ שכר משמעותי, או בעיות הנובעות מהפוליטיקה הארגונית בהנהלה ועוד. במצב זה, אין פלא שאצל מנכ"לים רבים מתעוררת התחושה של "בדידות בצריח".
המעבר לעבודה מרחוק הגדיל את תחשות בדידות המנכ"לים. מי שהיה רגיל לראות את העובדים בחדר הסמוך, לשמוע את שיחותיהם ולנהל שיחות מסדרון, מוצא את עצמו, לעיתים, לבד במשרד גל הקורונה הנוכחי והחזרה לעבודה מהבית מגדילים את תחושת חוסר השליטה, המלווה באי ודאות וחשש לגבי העתיד ולמנכ"ל אין עם מי לחלוק מחשבות אלו.
בתקופה זו, המנכ"ל שלא רוצה "לשרוף את עצמו" חייב לאמץ דפוסי עבודה חדשים, המותאמים למצב החדש, אשר יאפשרו לו לפרוץ את מחסום הבדידות ולהתנהל בצורה יותר אפקטיבית, כך שייקל את המשא הכבד שעל כתפיו.
יש מספר טקטיקות שכדאי לכל מנכ"ל לאמץ לארגז הכלים האישי שלו, אשר יסיעו לו להתמודדות עם המצב:
שותפות לדרך עם הדירקטוריון או הבעלים – ככל שהקשר עם הבעלים/דירקטוריון הדוק יותר, כך המנכ"ל זוכה למרחב תמרון גדול יותר ונהנה מגיבוי לכיוונים האסטרטגים שבהם הוא מעוניין והכי חשוב הוא לא מרגיש שהוא מניע את הגלגלים לבד. בתחילת משבר הקורונה היו מנכ"לים שגיבשו תסריטי מצב שונים עם הדירקטוריון, ולכל אחד מהם דרך פעולה אלטרנטיבית. מרגע זה ואילך, המנכ"ל היה חופשי לפעול. יתר על כן, העבודה המשותפת על גיבוש דרכי הפעולה האלטרנטיביות גרמה ליצירת שותפות לדרך בין המנכ"ל לדירקטוריון.
גיבוש פורום הנהלה מוביל– ככל שההנהלה שותפה פעילה יותר בקבלת ההחלטות, כך ההחלטות איכותיות יותר ואופן המימוש שלהן קל יותר. מנהלים שמרגישים שהמנכ"ל משתף אותם, חשים שהוא סומך עליהם, הביטחון שלהם בתפקיד עולה והם יותר רתומים לאג'נדה שהמנכ"ל רוצה להוביל. המנהלים שמבינים את השיקולים המנחים את המנכ"ל, פחות מתנגדים לשינויים שהוא רוצה להוביל ויותר מחויבים לביצוע החלטות שהתקבלו בהנהלה.
סיעור מוחות עם מנכ"לים אחרים – בחברה גלובאלית שעמה עבדתי, מנכ"ל החטיבה הישראלית התבקש על ידי החברה לסגור את הסניף המקומי. כמובן שהוא לא יכול היה לשתף בתוכנית הזו את שאר אנשי הארגון.
יש מנכ"לים שמרגישים שאין בארגון אף אחד איתו הם יכולים להתיעץ ובאמת בארגון אין למנכ"ל קולוגות, יחד עם זאת, מנכ"לים בארגונים אחרים חווים דברים דומים. השתתפות בקבוצה אינטימית של מנכ"לים, בה ניתן לחלוק אתגרים, דילמות ודרכי פתרון, בשיח בגובה העיניים, נותנת תחושה שאינך לבד במערכה. יתר על כן, המפגש מאפשר למנכ"ל ללמוד על המתרחש בארגונים אחרים, לבחון שיטות ניהול נוספות ולהרחיב את ארגז הכלים הניהולי שלו וכך להתפתח במישור האישי והניהולי.
קפה מנכ"ל – אחת הדרכים להפגת הבדידות היא בשיחות עם העובדים, למשל לקיים "קפה מנכ"ל"- מפגש בו המנכ"ל פוגש עובדים מסניפים שונים ובתפקידים שונים ומקיים עימם שיח פתוח. במפגש כזה המנכ"ל יכול לקבל מידע רב מהשטח ולהעביר מסרים לכלל העובדים בצורה ישירה.
עיסוק בספורט –מנכ"לים רבים מאמצים תחביב של ספורט אתגרי. הרצון להשגיות ולכיבוש יעדים חדשים, מתורגם ליעדים ספורטיביים. בנוסף לכך, הספורט מהווה דרך מצוינת להפגת מתחים שנספגו בגוף. השתתפות בספורט קבוצתי יכולה גם לתת הזדמנות לפיתוח קשרים חברתיים, לא רק סביב נושאי עבודה, שיסייעו להפיג את תחושת הבדידות במהלך שעות העבודה.
איש סוד/ יועץ חיצוני לארגון – אחת הדרכים המוכרות היא להיעזר ביועץ או באיש סוד מחוץ לארגון, שמהווה עבור המנכ"ל כתובת ניטרלית לשיתוף בלחצים. הייעוץ מסייע למנכ"לים לנהל את הלחצים ולהפחית את הבדידות שהם חווים. היועץ מאפשר לו לא להיות לבד עם החששות והחלטות מורכבות.
השיח ביניהם נותן הזדמנות להתבונן על הסיטואציה מרחוק, לראות נקדות עיורון, תוך נטרול המעורבות הרגשית. למשל במקרים בהם יש מתח בין המנכ"ל לבין אחד המנהלים המדווחים לו, או בין המנכ"ל לבין הבעלים. במהלך היעוץ המנכ"ל עושה סדר במחשבות ומגבש דרכי פעולה יותר אפקטיביות.
הדרכים השונות יסיעו למנכ"ל לחלוק את נטל האחריות עם גורמים נוספים ולהרגיש פחות בודד במערכה.
חשוב להדגיש שלא כל לחץ הוא שלילי. מנכ"לים רבים רואים בקשיים אתגרים המניעים אותם לפעולה. ההתמדדות עם אתגרי הניהול השונים בונה אצלם תחושת חוסן נפשי, המסייעת להם לקבל החלטות ולהניע אנשים ומהלכים ארגוניים נדרשים. אולם כשהמתח גובר ואין עם מי לחלוק אותו, אזי הוא עלול לגרום לנזקים נפשיים ובריאותיים ולהוביל לירידה בתפקוד.
