בעולם העסקי החדש ארגונים אינם מערכת עצמאית אלא תוצר הסביבה בה הם פועלים. לכל אקוסיסטם יש מערך ציפיות מקובל על אופן ההתנהלות של המנהלים ושל העובדים בארגון. למשל בהייטק מבוססת תפיסה של העובדים כהון אנושי שיש לטפח, ולכן הארגון משקיע באירועי חברה ובשיתוף העובדים בגיבוש פתרונות ומוצרים חדשים. היום בעידן השקיפות, העובדים משווים את עצמם בקלות יחסית לעובדים בארגונים מקבילים באותו אקוסיסטם. מכאן, שקיים לחץ סמוי על הארגון להתנהל בהתאם לקוד המקובל בתחום. אחרת הארגון עלול לאבד כוח אדם איכותי לטובת ארגונים אחרים.

בעבר, ארגונים תפקדו כמערכות עצמאיות יחסית, ולכן עיקר עיסוקו של המנכ"ל היה במתרחש בהם פנימה- תהליכי היצור, שינויים ארגונים, לקוחות אסטרטגים וכו'. עיקר הקשר בין הארגון לסביבה החיצונית, היה דרך תפקידים ארגוניים שהיו "בגבולות" הארגון, כמו קניינים שהיו בקשר עם ספקים חיצוניים או אנשי מכירות שהיו בקשר עם הלקוחות. היום, ארגונים יותר פתוחים ושקופים לסביבה, ומקיימים איתה יחסי גומלין אינטנסיביים. מה שקורה בארגון "זולג" החוצה דרך עובדים, רשתות החברתיות ועוד.

אם תחשבו לרגע על עולם הסמארטפונים, מיד תעלה לנגד עיניכם דמותו של סטיב ג'ובס – שנותר מקושר לחברה גם לאחר עזיבתו ולאחר מותו.

אם נדבר על רשתות חברתיות מיד תעלה במחשבתכם דמותו של מארק צוקרברג כמעצב התחום. עד היום כשמדברים על מיקרוסופט עולה דמותו של ביל גייטס. באופן דומה יכול לפעול כל מנהל. מנכ"ל חברת בנייה יכול להשפיע על כל תחום הנדל"ן, מנכ"ל בנק יכול לעצב מחדש את תחום הפיננסים וכו'. 

השפעה כזו מחזקת את מנהיגותו של המנכ"ל והופכת אותו לגורם מוביל באקוסיסטם.

כדי להוביל ולהשפיע עליך להשאיר חותם על האקוסיסטם ולא רק בארגון

ביסוס מעמד הארגון מתקיים לרוב בעזרת מיזוגים ורכישות. מארק צוקרברג שילם ב-2014 סכום של 19 מיליארד דולר תמורת וואטסאפ, סכום שהיה באותה תקופה כעשירית מההון של פייסבוק, עבור חברה שהרוויחה אז כ-5 מיליון דולר. אולי תשאלו, למה הוא עשה זאת? פעולה זו הבטיחה את המשך השליטה של פייסבוק באקוסיסטם של הרשתות החברתיות.

דרך נוספת שבה מנכ"לים משתמשים במשאבי הארגון כדי להוביל באקוסיסטם היא באמצעות רתימת גורמים שונים לטובת קידום מטרת-על משותפת. 

רונן רגב, מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל, הגיע לארגון ממשלתי מנומנם יחסית. הוא הבין שהארגון פועל בסביבה עם טכנולוגיות חדשות שמשתנה במהירות. כדי לעמוד בקצב ולא לפגר אחרי השוק, הוא נקט שורה של צעדים ליצירת שיתופי פעולה עם גורמים שונים באקוסיסטם, למשל: מפגשים פיזיים עם מודדים, האקתונים לפיתוח טכנולוגיות חדשות למדידה ופורומים מקצועיים. רונן דאג גם לקידום מעמד הארגון. הוא פעל לקידום החלטת ממשלה להקים מרכז מידע לאומי לתשתיות ביוב, מים, גז, תחבורה ועוד. לטענתו, שיתופי הפעולה חוסכים לארגון גם כסף רב. "אני רוצה לפעול מהר, לכן חשוב לי שהמדען הראשי שלי יהיה בקשר עם גורמי מיפוי בכל העולם. אם מישהו כבר פיתח משהו שאני יכול להיעזר בו, אני לא רוצה לבזבז סתם משאבים על פיתוח דומה, אני מעדיף לחלוק מידע, ידע ותובנות." גישה זו גם הובילה אותו להקים צוות שבו חברים נציגים מארגונים שונים באקוסיסטם במטרה לקדם את תפקיד המודד בשטח. רונן מרחיב את תפיסת האחריות שלו גם מעבר למתרחש בארגון ועל ידי כך יצר השפעה כללית.

המנכ"לים הפועלים ברמת האקוסיסטם מבטיחים את ביסוס מעמדם ואת ביסוס מעמדו של הארגון. קיים קשר בין מיתוג המנכ"ל למיתוג הארגון. תדמיתו של כל מנכ"ל מושפעת מהצלחת הארגון שבראשו הוא עומד, וארגון מצליח הוא הוכחה לכך שהמנכ"ל יודע לעשות את עבודתו. 

עם זאת, יש מנכ"לים שהשם שלהם בתעשייה עומד בזכות עצמו, ללא קשר לארגון. מנכ"לים אלו מקבלים הצעות לתפקידים נוספים ונחשבים לאוטוריטה בתחומם. במקרה זה, המותג של המנכ"ל והמותג של הארגון מחזקים זה את זה ומאפשרים למנכ"ל לייצר מרחב השפעה מעבר לגבולות הארגון. 

השפעת המנכ"ל על התחום תלויה גם באופן הפעולה האישי שלו באקוסיסטם. במסגרת מחקר מקיף שערכתי בפרויקט "סודות הניהול מהעיניים של המנכ"ל" השתתפו 50 מנכ"לים מובילים ממגוון תחומים במשק: הי טק, תעשיה, נדל"ן פיננסים ועוד. בראיונות עלה שקיימות מספר דרכים שכיחות בהן מנכ"לים נוקטים כדי להשפיע על המתרחש בתחום שלהם. 

שמונה דרכים שבהן תוכלו להשפיע על האקוסיסטם:

1

השתתפות בוועדות רגולציה
בכל ענף פועלות ועדות רגולטיביות שונות בעלות כוח השפעה, המעצבות את הפעילות בתחום זה בארץ. בוועדות אלה משתתפים נציגי משרדי ממשלה, חברי כנסת ובעלי אינטרסים שונים. מנכ"לים שלוקחים חלק כחברים בוועדות אלה נחשפים לגורמים בעלי השפעה ואף מאפשרים למנכ"ל להציג את ה"אני מאמין" שלו בתחום. לאלי כהן, מנכ"ל תרמוקיר, חשוב לקדם את נושא הבנייה הירוקה, ולכן הוא מקפיד להשתתף כחבר בוועדות של איכות הסביבה ולהזמין את חברי הוועדה לסיורים מקצועיים במפעל שלו. באופן הזה, הפעילות של תרמוקיר בתחום הקיימות זוכה לחשיפה.

2

פעילות באיגודים מקצועיים 
מנכ"לים מטבעם מעוניינים להשפיע על הסביבה ולשפר אותה. פעילות באיגודים מקצועיים מאפשרת למנכ"ל לממש צורך זה ומקרבת אותו למוקדי השפעה. עפרה חן, מנכ"לית נגב מינרלים, שיתפה אותי בפעילותה בהתאחדות התעשיינים, שם היא מקדמת נושאים החשובים לתעשייה בישראל. במישור האישי היא פעילה בוועד המנהל של מכון הייצור, חברה בוועד המנהל של תיאטרון באר שבע ושל החברה הכלכלית באר שבע, ומכהנת כיו"ר קרן באר שבע. כל הארגונים הללו מעניקים לה חיבור, תרומה והשפעה בקהילה שבה היא חיה.

3

הרצאה בכנסים מקצועיים
דפנה גונן, מנכ"לית פיוניר ניהול הון, חברה בינלאומית לניהול תיקי השקעות ופמילי אופיס, מרבה להשתתף בכנסים בנושאים פיננסיים. כנסים אלו מעניקים לה חשיפה רחבה ללקוחות פוטנציאליים, ממצבים אותה כאוטוריטה מקצועית ונותנים לה אפשרות השפעה על קולגות בתחום. גם מתן חסות ארגונית לכנס תאדיר את שם הארגון ותאפשר למנכ"ל לקדם את פעילות החברה.

4

שינוי אופן הפעולה בתחום ספציפי והפצתו באקוסיסטם
כולם מכירים את האופן שבו שינה סטיב ג'ובס את עולם הטלפונים הניידים עם המצאת האייפון. מנכ"לים אשר יצרו שינוי בדרך הפעולה המוכרת בארגונם, והדהדו אותו לכל האקוסיסטם, יצרו מוטיב השפעה גם בארגונים אחרים. אפקט זה יכול להתקיים גם בקנה מידה ארצי.

למשל, שי עזרא, מנכ"ל מכללת מישלב, עשה שינוי באופן שבו מלמדים תחום מקצועי מסוים, ומנהלי מכללות אחרות ששמעו על כך פנו אליו וביקשו ללמוד ממנו כיצד נכון יותר ליישם שינוי זה גם אצלם.

5

שימוש ברשתות החברתיות
בימים שבהם הרשתות החברתיות מהוות כלי מרכזי בבניית המומחיות המקצועית של כל אחד, גם מנכ"לים יכולים להשתמש באמצעי זה. נקיטת פעולה יוצאת דופן והגעה לתוצאות טובות היא ההזדמנות לחלוק את ניסיונכם עם מנהלים אחרים. מנכ"לים שפגשתי מתקשרים עם הקהילות שלהם גם דרך פייסבוק ולינקדאין. שיתוף הידע הופך את המנכ"ל למוביל דעה ולבר-סמכא בנושא. בנוסף, הדבר משדר חיבור חזק לארגון ומשפיע על עובדים, על לקוחות ועל ארגונים אחרים בתחום. לאחר הבחירות המוניציפליות ב-2018 החלו כמה ראשי ערים לספר בפייסבוק ובטוויטר בכל סוף שבוע מה עשו בשבוע שחלף, ובאופן הזה יצרו שקיפות ושיתוף של התושבים בעשייה.
בת שבע משה, לשעבר, מנכ"לית עמותת יוניסטרים, השתמשה רבות בפלטפורמות החברתיות כדי ליצור קשר עם מתנדבים, לגייס אנשי עסקים ואף להעביר מסרים לכל חניכי יוניסטרים. כך היא רתמה את הרשתות החברתיות לקידום האג'נדה של העמותה ולהגדלת הנוכחות שלה בעולם העסקי.

6

הקמת קהילת לקוחות
יש מנכ"לים שדואגים לשלוח דיוור ישיר ללקוחות הארגון. הרווח של המנכ"ל במקרה זה כפול: הלקוח מרגיש שהוא חשוב כי המנכ"ל כותב לו ויש לו "כתובת" ישירה בארגון, והמנכ"ל זוכה לקבל ערוץ ישיר ובלתי אמצעי ללקוחות שלו.

בערוץ זה הוא יכול לחזק הן את המיתוג האישי שלו והן את המיתוג של הארגון ולספר ללקוחות עד כמה הארגון פועל למענם. לדוגמא, ירדן נוי, מנכ"לית BNI ישראל, מפיצה בכל חודש ניוזלטר ללקוחותיה, שבו היא מספרת על המתרחש בארגון ומציידת את הלקוחות בטיפים ובכלים נוספים שיסיעו להצלחתם. 

7

קידום ויחסי ציבור
כמה מנכ"לים שפגשתי מעסיקים אנשי יחסי ציבור מקצועיים. קידום המנכ"ל והארגון באמצעי התקשורת השונים מאפשר בניית נוכחות ויצירת תהודה שמציבה את החברה בשיח העסקי. מנכ"ל שמתראיין בתחום פעילות החברה יכול לקדם בריאיון אג'נדה שהוא רוצה להוביל. למשל, אם מנכ"ל מתחום המלונאות יתראיין בנושא מחירי החופשות בישראל, הוא יוכל לקדם באלגנטיות את המבצע הספציפי שמתקיים ברשת המלונות שלו. כל פרסום במדיה מסייע בבניית המותג האישי והארגוני.

8

מנטורינג
מנכ"ל שמשמש כמנטור וכחונך של מנכ"לים או של מנהלים אחרים מקבל כוח ועוצמה. הוא נתפס כאדם שכדאי להאזין לו וללמוד מניסיוני המקצועי. במהלך התהליך, המנכ"לים שבוחרים לשמש כמנטורים מזקקים לעצמם את האג'נדה הניהולית שלהם ויוצרים קשר אישי עם הנחנך, ולמעשה מגדלים דור מנהלים בדמותם ובצלמם.

לסיום

כל מנהל שרוצה להשפיע על האקוסיסטם יכול לבחור את הדרך הנכונה עבורו. בבחירת דרך הפעולה שלכם כדאי שתביאו בחשבון כמה גורמים: הסגנון האישי, הדרך שבה נוח לכם לפעול, הזמן שאתם מוכנים להקדיש לפעילות זו והקשרים המקצועיים שדרכם אתם יכולים ליצור חיבורים.

לסיום

אין ציפייה ואפילו אין צורך שתפעלו בכל הדרכים שציינתי. כל מנהל שרוצה להשפיע על האקוסיסטם  יכול לבחור את הדרך הנכונה עבורו. בבחירת דרך הפעולה שלכם כדאי שתביאו בחשבון כמה גורמים: הסגנון האישי, הדרך שבה נוח לכם לפעול, הזמן שאתם מוכנים להקדיש לפעילות זו והקשרים המקצועיים שדרכם אתם יכולים ליצור חיבורים.