אך ככל שחולפים הימים והחודשים, מתברר כי מה שהיה – לא יהיה ועסקים חפצי חיים מחוייבים לעשות התאמה הכרחית ליום שאחרי הקורונה ולהפוך את המשבר הקשה להזדמנות שלא תחזור.

אלו שימהרו להקדים ולעשות זאת, יזכו מטבע הדברים ביתרון מובהק על פני מי שיתעכב בהחלפת הדיסקט.

כלי התקשורת בטלוויזיה, באינטרנט, ברדיו ובעיתונות הכתובה, ממוקדים כיום, מכורח הנסיבות בסיקור השפעות הקורונה – בבריאות, בחינוך, בכלכלה.

לכן, לכאורה קיימת הנחת עבודה שלכלי התקשורת אין באמת עניין לפרסם דברים שאינם רלוונטיים ל"נושאים הגדולים" סביב הקורונה.
זו הנחת עבודה שגויה.

בפועל, כלי התקשורת ממשיכים לסקר ולדווח גם על נושאים אחרים, שאינם נוגעים ישירות בקורונה כל עוד הם עונים על שלושה קריטריונים חשובים: חדש, חשוב ומעניין.

בכדי לעמוד בקריטריונים אלו, כל עסק חפץ חיים המבקש לקדם את פעילותו באמצעות כלי התקשורת, חייב לחשוב יצירתית כיצד ניתן להפוך את המוצרים הקיימים בעסק, לכאלו שרלוונטיים לימי קורונה ובמקביל – לחשוב על רעיונות למוצרים חדשים, בעלי זיקה הכרחית ל-DNA של העסק ובמקביל ל-DNA של הקורונה.

לפני שאתם יוצאים לדרך, כדאי לבצע את הפעולות הבאות:

כדאי להגדיר מיהם קהלי המטרה אליהם אתם פונים – יש בהחלט אפשרות שקהלי המטרה שהיו רלוונטיים בתקופה שקדמה לקורונה, אינם רלוונטיים בתקופה הנוכחית ולכן כדאי למקד את הפוקוס התקשורתי דווקא בקהלי המטרה החדשים.

עשו מיפוי של כלי התקשורת שרלוונטיים לקהלי המטרה שהגדרתם – אולי תמיד חלמתם להופיע בטלוויזיה, אבל יכול להיות שדווקא מגזין מקצועי שפונה לקהלי מטרה רלוונטיים לכם יעשה את העבודה טוב בהרבה.

בחרו את הכתבים שאליהם כדאי לפנות – מומלץ לעשות קצת שיעורי בית, לקרוא כתבות ופרסומים של הכתבים שבחרתם בכדי לאסוף מידע מקדים חשוב שלא יסולא מפז.

ועוד עניין שחשוב להזכיר לעצמנו יום-יום, שעה-שעה: התקשורת תהיה לעולם רק האמצעי – ולא המטרה.

אז כיצד מתחילים?

הכירו את מסעדו"ת חסק"ה – עשרה דברים שעיתונאים אוהבים וככל שתצליחו להתאים את עצמכם לצרכי התקשורת, כך תוכלו להגיע אל התודעה הציבורית. בתקופה כזו, הצורך בכך חשוב אפילו יותר מבימי שגרה:

מידע – עיתונאים אוהבים מידע (נתונים מספריים מהארץ והעולם שרלוונטיים לתחום הפעילות שלכם).

משפט או התייחסות שלכם בתוספת למידע יכולה למצב אתכם כאוטוריטות בתחום.

סיפור אישי – עיתונאים אוהבים סיפורים אישיים. בין אם שלכם ובין אם של לקוחות שלכם (כמובן בהסכמה ובאישור הלקוחות לכך).

עצות וטיפים – עיתונאים אוהבים עצות וטיפים. אם יש לכם כיועצים וכמומחים עצות וטיפים רלוונטיים, יש לכך פוטנציאל תקשורתי.

דעות – עיתונאים אוהבים מאמרי דעה, בתנאי שהם עונים על שלושה קריטריונים: האם זה חדש, האם זה חשוב והאם זה מעניין. מאמר דעה טוב יהיה בהיקף של 450 מילה מקסימום ויורכב משלושה חלקים: הצפת בעיה, הפתרונות הקיימים והפתרונות שאתם מציעים.

ויזואליה/ תמונה – עיתונאים אוהבים תמונות. לא סתם נהוג לומר שתמונה אחת טובה מאלף מילים. אם התמונה רלוונטית לעסק או למוצר שפיתחתם בימי קורונה, יש לה פוטנציאל תקשורתי.

תופעות/ טרנדים – עיתונאים אוהבים תופעות ובתקופת קורונה צומחות תופעות חדשות ומרתקות. זה מקום טוב לבחון האם יש לכם בעסק או אצל הלקוחות תופעה שיכולה לעניין את הציבור הרחב.

חידושים – תקופת הקורונה מייצרת לנו חידושים רבים ומוצרים רלוונטיים לתקופה, אם המוצר שלכם עונה על הקריטריונים של חדש חשוב ומעניין, יש לזה פוטנציאל תקשורתי.

סיקור התרחשות – השתתפות שלכם בפאנל מקצועי בזום או באפליקציה רלוונטית אחרת, יכול להיות מקודם תקשורתית ולמצב אתכם כאוטוריטות שדעתכם חשובה.

קישור לאקטואליה – כל דבר שקשור לאירועים אקטואליים בחדשות בהקשר לקורונה, יכול להוות פלטפורמה לתגובה שלכם כמומחים ובעלי מקצוע.

הפקת אירוע – יזום סדנה או הרצאה בזום שלכם לציבור שיושב בבית בסגר יכולה להוות פלטפורמה לפרסום ברשתות החברתיות.