אישה מציגה שהיא אוהבת את העבודה

איך תמצאו את משרת חייכם?

מציאת עבודה היא כמו פאזל, מחברים חתיכה אחת ועוד אחת, עד שלפתע התמונה מתחילה להתבהר והופכת ברורה ומובנת. יש תחושה של הישג, שמחה ובעיקר של סיפוק. זו התחושה שמקבלים כאשר מוצאים את מקום העבודה הנכון.
אז איך עושים את זה? איך מוצאים את המשרה הנכונה?

ליקטתי עבורכם כמה סיפורים של אנשים ש״עשו את זה" והצליחו להגיע למשרת חייהם, ולא רק זאת, אלא שהם גם הסכימו לשתף אותנו בסיפורים שלהם.

מוזמנים להיכנס לעולמם של ארבעה אנשים מרתקים, מתוך מטרה ללמוד מהניסיון שלהם ולדעת, מהן התכונות הנדרשות מאיתנו על מנת למצוא את משרת חיינו.

הקשיבו לתחושות הבטן שלכם,  אתם יודעים הכי טוב מה נכון עבורכם.

סיפורה של לירון, כיום הד הנטרית בכירה. 

כששאלו את לירון :"מה את רוצה לעשות כשתהיי גדולה"? היא לא ידעה את התשובה, אבל היה לה ברור שהיא רוצה לעבוד עם אנשים, בזה היא טובה.
השנים חלפו, לירון סיימה תואר ראשון במדעי הרוח, וגם אז לא ידעה מה צופן לה העתיד, היא אמרה לעצמה: "אתן לחיים להוביל אותי". וכך היה, היא עסקה בכל מיני תפקידי מכירות, שירות לקוחות, הספיקה בדרך לעשות את הטיול הגדול של אחרי הצבא.

התחתנה, הקימה משפחה ואפילו הספיקה לעשות רילוקיישן למדינה רחוקה, שם היא לימדה עברית ועסקה באומנות, אבל עדיין, היא לא ידעה, מה תעשה כשתהיה גדולה.

כשהשליחות הסתיימה, חזרה לירון לארץ, עם ילדה קטנה ושוב עלתה השאלה, מה עושים? ממה מתפרנסים?

התשובה לא איחרה לבוא. בעלה של לירון הקים בארץ חברת תוכנה ולירון, באופן טבעי, הצטרפה אליו. היא עשתה שם את כל מה שרק נדרש: שיווק, מכירות, גיוס לקוחות וגיוס עובדים, בעיקר גייסה מתכנתים. בתחילה נעזרה בגורמי גיוס מקצועיים ולאט לאט גילתה שהיא מתאהבת בתחום, ושגיוס זה החלק שהיא הכי אוהבת בעבודה. לירון, גילתה את ייעודה. 

כעבור מספר שנים, לירון הגיעה למסקנה שהגיע הרגע לגדול, להתנתק מהעסק המשפחתי ולעמוד על שתי הרגליים לבד. היא חברה ליזם נוסף, שהציע לה להקים לו מערך גיוס בחברה טכנולוגית, קפצה בשתי ידיים על ההזדמנות הזו והמשיכה לגדול, להתפתח, ללמוד וללמד אחרים את המקצוע.

השנים חלפו, ולירון החלה להרגיש בתוך הבטן פנימה, קריאה, קריאה לעצמה, שהגיע הרגע שלה לשבור את תקרת הזכוכית ולצאת לעצמאות. 

היא פחדה. פחדה מהלא נודע, פחדה להיכשל, אבל הדחף לצאת לעצמאות היה חזק ממנה, והיא לא יכלה לעמוד בפניו.

וכך היה, כעבור 4 שנים של עבודה משותפת עם היזם, היא הודיעה לו שהגיע הרגע, הרגע שלה. לירון, לקחה את הפחד, שילבה איתו ידיים ופרצה לעצמאות.

כיום היא הד האנטרית, שמאוהבת בעבודה שלה ובמועמדים שלה ואם תשאלו אותה – היא נמצאת במקום הנכון ביותר עבורה, מגשימה את הייעוד שלה.

היו אמיצים ואם בוער בכם משהו, הקשיבו לבטן, לכו עם הפחד ושברו תקרות זכוכית.

שמרו על "ראש פתוח" ואל תפחדו לקחת סיכונים

סיפורו של רונן, כיום- מנהל פיתוח עסקי בכיר.
רונן, קיבוצניק, השתחרר כקצין בצבא, סיים לימודי הנדסה תעשייה וניהול בטכניון ושב לקיבוץ. הכל היה מאוד ברור, מסלול חייו היה אמור להיות סטנדרטי, אך עם סיום לימודיו הוא קיבל זימון מפתיע, הוצע לו להתמיין לתפקיד בטחוני בחו"ל.

הוא מספר שעד היום אין לו מושג איך הגיעו אליו. תחילה התכוון לסרב, מה לו ולזה, אבל אז אשתו אמרה לו: "מה יש לך להפסיד, תבדוק".
רונן, הקשיב לה (מסר סמוי לגברים) ולאחר חצי שנה של מפגשים בדירות מסתור שונות בארץ, התקבל לתפקיד ונסע עם משפחתו לשליחות בהודו, שם התאהב במדינה.

עם סיום השליחות, חזרו לארץ וחלומם היה לשוב חזרה להודו הקסומה. רונן תכנן להקים שם מיזם.
הכל כבר היה מוכן, עד ששוב, קיבל הצעה לעבוד בחברת טכנולוגית מובילה כמהנדס תעשיה וניהול. לא הייתה לו השכלה רלוונטית לתפקיד והוא התלבט אם יש טעם להגיש את מועמדותו.

הניסיון מהפעם הקודמת לימד אותו שאין לו מה להפסיד ולנסות תמיד כדאי וכך היה, שוב הוא זכה בתפקיד.

ברבות הימים הוא הפך למנהל מוביל ומוערך. על הודו הוא לא ויתר וייצר לעצמו את ההזדמנות לטוס עם החברה לשליחות בהודו.

אל תגידו לא!
נסו, מקסימום זה יצליח ותרוויחו הרפתקה וניסיון שאין להם חלופה.

ומסר אישי מרונן למנהלים שבינכם:

"כאשר אתם מגייסים מועמדים, אל תחפשו ניסיון רלוונטי ומדוייק, במידה ואתם מזהים פוטנציאל במועמד, גדלו אותו וכך תזכו למועמד מצטיין".

נטוורקינג, "חבר מביא חבר"-שיטת הגיוס הטובה ביותר

סיפורם של אלון ומיכל.

לאלון, כיום מנכ"ל של חברה מצליחה, היה תפקיד משמעותי בקריירה של מיכל.

בתחילת דרכו המקצועית היה אלון BELL BOY בבית מלון מכובד בטבריה, היה להם נוהג, לחבריו במלון, להתאסף עם סיום העבודה באחד מהפאבים שבטיילת הטבריאנית ולבלות.
לאחר שנה של עבודה, עזב את המלון אך לא את החבורה ומצא עבודה כחובש באחד מכפרי הנופש בסביבה.

באחד מהלילות שבהם ישבו כל החבר'ה לשתות משהו אחרי העבודה, סיפרה לו מיכל, אחת הבנות, על כך שלא טוב לה ושהיא רוצה לעזוב, וביקשה את עזרתו.
אלון היה ידוע כמי שיש לו קשרים בכל מקום.  כבר למחרת ניגש לפינת החי של כפר הנופש, שבה היתה פינת אטרקציה של תוכים מדברים. ובדק אם יש תפקיד. ואכן היה, מאמנת החיות של המקום עזבה ומיכל התקבלה במקומה.

דרכיהם של השניים נפרדו, בינתיים אלון התחתן ולמרבה הפלא גם לאשתו קראו מיכל. עברו 15 שנה, ויום אחד אלון גילה בתיבת הדואר שלו חשבון מחברה סלולרית שהגיע בטעות לתיבתו, הוא התקשר למיכל שאליה ממוען המכתב והזמין אותה לבוא לקחת.

מיכל שלנו, הגיעה לביתו תוך חצי שעה עם בעלה, נכנסה לחניה והתחילה לצעוק בהתלהבות:"אני לא מאמינה, זה אלון, הבחור ששינה את חיי" בזכותו הפכתי למאמנת חיות, נסעתי לארה"ב ללמוד טיפול באמצעות בעלי חיים ושם גם הכרתי את בעלי.

המפגש בין השניים היה מאוד מרגש, הם שומרים על קשר אמיץ עד עצם היום הזה.

השתמשו בקשרים שלכם, ואל תפחדו לנסות דברים חדשים. זה יכול לשנות את נתיב חייכם.

תעוזה, הקשבה עצמית ותרומה לקהילה

סיפורה של אורנה, כיום מנטורית קריירה מובילה

הסיפור האחרון שלנו הוא סיפורה של אורנה,

אורנה הגיעה מעולם המכירות והפיתוח העסקי והייתה מוערכת מאוד בתפקידה, היא צברה ותק של 17 שנים.

ואז הגיעה הקורונה. היא סיימה את תפקידה. אך לא נבהלה ודי מהר היו לה כבר 3 חוזים ביד.

לצערה, הקורונה הלחיצה את המעסיקים הפוטנציאלים וכך, היא קיבלה שיחה אחר שיחה: ״מצטערים, אבל אנחנו לא יודעים מה יהיו המשך צעדינו ולכן לא נוכל להעסיק אותך עכשיו."

בזמן החופשי הרב שנפל בחלקה, היא החלה משוטטת ברשתות החברתיות וככל שחפרה עמוק יותר בלינקדאין (מקור מציאת העבודה הטוב ביותר בעיניה) זיהתה מצוקה אמיתית של אנשים שמחפשים עבודה.

אנשים שהיו בעמדות מפתח ופוטרו, אנשים שלא מוצאים את מקומם, תהליכים ארוכים  שלא מתקדמים, חוסר מענה לקו"ח, בקשות הזויות בתהליך הראיונות ועוד המון יאוש ותסכול שנשקף מעיניי מחפשי העבודה.

היא מספרת:" זוכרת את היום, מוצ"ש, 20.6.20, רואה את הפוסטים ודומעת, וכותבת באופן הכי קולח וספונטני, שאני פותחת קבוצת וואטסאפ שמיועדת למי שבדרך למציאת עבודה חדשה. קבוצה שהיא לא דרושים, אלא מקום לתת כתף, תמיכה, חיבורים וסיוע אחד לשני.

בשעה הראשונה לא קרה כלום, אבל בבוקר הקבוצה כבר היתה מלאה ופתאום הבנתי שיש לי כאן אחריות להניע 256 אנשים".

אורנה פתחה גם קבוצה בלינקדאין ובפייסבוק, החלה לתת לחברים משימות. כל יום משימה אחרת, טיפים, גייסה מנטורים ואנשי מקצוע שיתנו הדרכות לקבוצה בנושאים שונים ומקיפים לתהליך מציאת העבודה בקלות.

אנשים התחילו לפנות אליה לקבלת עצות, סיוע בכתיבת קו"ח, בשיפור הפרופיל, בטיפים מקדמים, בחיבורים והיום שלה הפך להיות מלא בליעץ ולהוביל אנשים לאתגר הבא שלהם.

היא ראתה אנשים שהיו כבויים הופכים להיות מלאי עשיה ואנרגיה בזכות הפעילות בקבוצה.

היה גם לא מעט בכי ושיתופים כואבים על תהליכים שנכשלו.

הקבוצה הפכה להיות הבית למי שבדרך למציאת עבודה! היא התאהבה!

האנשים סביבה אמרו לה, אורנה היעוד שלך! את במקום הכי טבעי לך, תעשי עם זה משהו.

כיום אורנה הפכה להיות מנטורית קריירה מוערכת מאוד בקרב קהילת הגיוס בארץ.

משברים יכולים לייצר עבורינו הזדמנות, אם אתם מרגישים שאתם לבד מצאו קהילה תומכת שתרים אתכם למעלה ואולי ככה תמצאו את הייעוד האמיתי שלכם.

לסיכום

כדי למצוא את משרת חייכם:

– היו אמיצים ואם בוער בכם משהו, הקשיבו לבטן, לכו עם הפחד ושברו תקרות זכוכית.

– שמרו על ראש פתוח ואל תפחדו לקחת סיכונים, אתם אף פעם לא יודעים אילו דברים חדשים יפתחו בפניכם.

– שתפו את החלומות שלכם עם הקהילה סביבכם, השתמשו בנטוורקינג ואם אתם מחפשים תפקיד חדש, הפעילו את הקשרים שלכם.

– ומילה על הקורונה, משברים יכולים לייצר עבורינו הזדמנויות.

משבר הקורונה זרק רבים החוצה. אבל אפשר לקום מהמשבר ולצאת מחוזקים. מציאת קהילה תומכת, התנדבות ועזרה לקהילה הם כלים אדירים שיכולים לפתוח בפניכם דלתות רבות ואפילו לייצר לכם כיווני תעסוקה שלא חלמתם עליהם.

בהצלחה במציאת המשרה של חייכם !