by Vectorarte on freepik.com

תשואות ומסלולי השקעה בפוליסות פנסיוניות לאורך השנים

איזו תשואה ומסלול השקעה קיימים בפוליסה הפנסיונית שלך ?

היום אביא כאן סקירה קצרה על נושא התשואה ומסלולי ההשקעה בפוליסות הביטוח והחיסכון ועל משמעויותיהן השונות.

עד תחילת שנות ה 90 של המאה ה 20, התשואה לה זכה הלקוח הייתה פונקציה של אג"ח מיועדות ( ח"צ – ר"ת של "חיסכון צמוד" ) אותן הנפיק משרד האוצר ליצרנים הפנסיוניים כנגד הכספים שהופקדו אצלן ע"י המבוטחים, כאשר גם הריבית הגלומה בהן, שכללה את הריבית נטו למבוטח לצד הרווח ליצרן הפנסיוני גם יחד, השתנתה עם הזמן עד לשינוי הגדול ביותר בהקשר זה, שהגיע לאחר ביקורת מתמשכת על העלות התקציבית הגדולה כתוצאה מ"סבסוד" זה של התשואה למבוטחים וחברות הביטוח כאחד, הופסק מתן האג"ח המיועדות לחברות הביטוח לפוליסות חדשות שנקראו "משתתפות ברווחים" אשר הונפקו החל מ 1.1.1991 – בהן קיים מנגנון השקעה הנוגע לתיק השקעה מנוהל של כל חברת ביטוח עם קווי גזרה שהוכתבו ע"י משרד האוצר בהקשר לסוג ניירות הערך , משקלן ומאפיינים נוספים בהקשר לניהול תיק ההשקעות הכולל – לרבות אופן גביית דמי ניהול של חברות הביטוח – שכאמור, לא זכו עוד לקבל על כספים אלו דמי ניהול ממרווחי הריבית של אגרות החוב שניתנו ע"י משרד האוצר, ונאלצו מעתה להשקיע בצורה חכמה בשוק מתפתח ודינמי על מנת להשיא תשואות גבוהות למבוטחים שלהן – ולבעלי המניות שלהן.

מנגנון ההשקעה הזה של פוליסות "משתתפות ברווחים", שהוא "לשון נקייה" לציון העובדה שפוליסות אלו משתתפות כמובן גם בהפסדים בהשקעות, במידה ותהיינה כאלו, כלל דמי ניהול קבועים של 0.6% מצבירה ובנוסף, דמי ניהול משתנים בשיעור של 15% מהתשואה הריאלית מההשקעות – כך שבמידה והיו הפסדים, יכלה חברת הביטוח לגבות את דמי הניהול המשתנים רק לאחר שהתשואה הריאלית בתיק ההשקעות חזרה להיות חיובית – מצב בו מתמודדות כעת חברות הביטוח בהקשר לפוליסות מסוג "משתתפת ברווחים" עקב השלכות משבר הקורונה.

מנגנון זה השתנה בשנת 2004 בהקשר פוליסות חדשות, לאחר הוצאת פוליסות בעלות מסלולי השקעה שונים, אשר החלו בהתאמת המוצר הפנסיוני לסוג הלקוח בהקשר מידת הסיכון המתאים לו – כל חברת ביטוח, ובהמשך גם קרנות פנסיה וקופות גמל והשתלמות, יצאו במגוון מסלולים רחב מאד אשר יכול להיות מותאם לצרכי כל מבוטח – החל ממסלול שקלי לדוגמה, שפוטנציאל הרווח וההפסד בו נמוך, ועד למסלול מנייתי טהור שפוטנציאל הרווח וההפסד בו גבוה – עם דמי ניהול שונים, מפרמיה וצבירה גם יחד, אשר גילמו את הסיכון והסיכוי גם יחד, והיו נתונים גם למיקוח מול היצרנים הפנסיוניים.

יחד עם הידוק הפיקוח על היצרנים הפנסיוניים, והתגברות התחרות בינהם גם לנוכח השקת מערכות האוצר "ביטוח נט" / "פנסיה נט" / "ביטוח נט", השתנו גם הנחיות האוצר לגבי אופן גביית דמי הניהול – כדוגמה אציין את הורדת דמי הניהול המקסימליים הניתנים לגביה ע"י חברות הביטוח וקופות הגמל ו מצבירה – מ 2% ל 1.05% ואת גובה דמי הניהול מפרמיה ל 4% לכל היותר החל משנת 2014.

מאחר וההשוואה בין ביצועי היצרנים הפנסיוניים במערכות הממוחשבות של משרד האוצר הייתה ( ועודנה ) פשוטה מאד לביצוע, נדרש שינוי נוסף על מנת להשלים, נכון לשלב זה, את ההשוואה המדויקת בין פוליסות "מסלוליות" של יצרנים שונים בנוגע ל"מסלול" דומה לכאורה – לא היתה קיימת חובה רגולטורית על יצרן פנסיוני כלשהו למסגרת השקעות נתונה במסלול השקעות מסוים – כך שבפועל, מסלול השקעות "מנייתי" לדוגמה, היה שונה במרכיביו ( מניות / מניות חו"ל / אג"ח חו"ל / השקעות נוספות / נגזרים וכיו"ב ) בין היצרנים השונים כך שהשוואה בפועל בין היצרנים הפנסיוניים במסלולים הללו הייתה השוואה לא נכונה עקב השוני המובנה בינהם – נושא זה הוסדר במסגרת רגולציה של משרד האוצר בשנת 2018, בה נקבעו כללים ברורים לשם מסלול ההשקעה ותכני ההשקעה שלו – המאפשרים גם השוואה נכונה יותר.

לסיכום:
א. הודגמו כאן, בצורה תמציתית וכללית מאד, עיקר השינויים בהקשר נושא המאמר לצורך הבנת הקונספט של השינוי הגדול – מאחריות המדינה, ללא תחרות כלשהי, על החסכון הפנסיוני של האזרח, ועד לתחרות העזה, בעולם פיננסי משוכלל ומתקדם היום – מגמה שללא ספק גם תמשיך ותתגבר בעתיד.
ב. חובת הלקוח היא, להכיר היטב את הפוליסה שלך, על תנאיה השונים, לרבות נושא התשואה, דמי הניהול, הריבית התעריפית ויכולת השינוי במידה וקיימת.
ג. מכלול הנושאים הללו, גם מבלי לציין את נושא מקדם הקצבה שהשתנה רבות מאז אמצע שנות ה 80 של המאה הקודמת ועד היום, מחייב קבלת מידע מקצועי לפני קבלת כל החלטה אשר נוגעת לשינוי במוצר שכזה, על מנת לקבל החלטה נכונה ומושכלת לגבי יתרונות וחסרונות הנובעים מהשינוי הצפוי.