עץ הסקוויה הענקית

Designed by Unsplash

הארגון המאפשר

הסקוויה הענקית, כפי שרומז שמו, הוא העץ הגדול ביותר על פני כדור-הארץ. הוא יכול להתנשא לגובה של מאה מטרים ולהגיע להיקף של יותר מעשרה מטרים. אף אחד לא יכול להישאר אדיש למראה פלא כזה. אבל הפלא האמיתי מתגלה כשמתוודעים לאופן שבו העץ המרשים הזה מתחיל את חייו.

הזרעים של הסקוויה הענקית קטנים עד כדי כך שניתן להחזיק מאות מהם בכף יד אחת. אורכו של כל זרע הוא פחות מסנטימטר, אך הוא נושא בתוכו את הפוטנציאל לגדול לכדי העץ הגדול ביותר המוכר לאדם. הקסם הזה לא קורה מעצמו, כמובן. כמו כל זרע, זרעי הסקוויה צריכים את התנאים הנאותים כדי להתחיל את תהליך הצמיחה הארוך. סוג האדמה הנכון, הכמות האופטימלית של מים, מינרלים, דשן, אור שמש, טמפרטורה, ולחות — כולם מרכיבים חיוניים ביצירת הסביבה שבה הסקוויה יכולה לגדול ולשגשג.

בדומה, רעיונות יצירתיים, מהיומיומיים ביותר ועד הרעיונות שמשנים את העולם, מתחילים כזרעים קטנים. זרעי היצירתיות הללו נמצאים בכל אחת ואחד מאיתנו, וכדי לשגשג גם הם צריכים תנאים תומכים. חוויות, התבוננות, דמיון, יצירת חיבורים, והיכולת לתהות, לשאול, ולחקור — כולם מרכיבים הכרחיים בכל מעשה יצירתי. מהיכולות הללו נוצר כל רעיון יצירתי, וככל שהתשתית הזו תהיה חזקה יותר, כך נוכל לגדל יותר רעיונות.
אך יש מרכיב נוסף, מדובר פחות, החיוני גם לצמיחה היצירתית שלנו וגם למימוש הפוטנציאל של הסקוויה.

כדי לגדול ולהתפתח, אנחנו זקוקים למרחב.

כמו רוב הצמחים, הסקוויה לא תגיע לממדיה הגדולים בלי מרחב. אם לא ניצור מספיק מקום לשורשים להתפתח, הם לא יוכלו לקבל את המרכיבים הדרושים לגדילה מן האדמה, והעץ לא יגיע למלוא הפוטנציאל שלו. מרחב הוא לא מרכיב כמו שאר המרכיבים. מרחב הוא תנאי מאפשר. בלעדיו, הגדילה לעולם תהיה מוגבלת.

וכשמדברים על מימוש הפוטנציאל היצירתי שלנו, מרחב חיוני לא פחות.

מרחב לצמוח

כולנו נולדנו יצירתיים. יצירתיות היא חלק אינטגרלי ממבנה המוח שלנו ומשפיעה על האופן בו אנו חווים את העולם, מתבוננים בו, ומעצבים אותו מחדש. חמישה כישורים יצירתיים טבועים בנו מהיום בו אנו נהיים מודעים לסביבתנו: חוויה, התבוננות, תהייה, קישור, ודמיון. אנחנו לא צריכים ללמוד איך להפעיל את חמשת הכישורים האלה כי הם חלק אינהרנטי ממערכת ההפעלה שלנו. אבל בדיוק כמו לסקוויה, גם לנו דרוש מרחב כדי לממש את הפוטנציאל של הכישורים הללו ולתת ליצירתיות הטבעית שלנו לבוא לידי ביטוי.

ניקח לדוגמא את היכולת להתבונן (עם כל החושים). התבוננות היא הדרך שלנו לאסוף חומרי גלם שישמשו אותנו אולי בעתיד להרכבת רעיונות יצירתיים. הבשורה הטובה היא שאנחנו יצורים מתבוננים. מהיום שתינוק פוקח את עיניו ומתחיל לראות, הוא לומד את העולם דרך החושים, ומשתמש במידע שהוא קולט לא רק כדי להסיק מסקנות, אלא גם כדי לדמיין וליצור דברים חדשים במוחו. אבל טבעית ככל שתהיה היכולת להתבונן, היא דורשת מרחב. בעולם בו אנו רצים כל הזמן קדימה, יש לנו פחות מרחב להסתכל לצדדים. כשאנחנו טסים בכביש המהיר, אנחנו מפספסים את הדרך הצדדית עם הנופים והמראות הייחודיים שלה. כשאנחנו ממוקדים רק במטרה, אנחנו עלולים לפספס אינספור הזדמנויות יצירתיות אחרות, אולי חשובות ומשפיעות אף יותר.

ככל שיש לנו יותר מרחב, אנחנו יכולים להפעיל יותר את היכולות היצירתיות שלנו. החוויות שלנו הופכות לעשירות יותר. אנחנו מבחינים ביותר פרטים. יש לנו זמן לתהות, לשאול שאלות, ולהיות מופתעים מהתשובות. ככל שיש לנו מרחב לשחק בו, אנחנו יוצרים חיבורים מפתיעים באופן טבעי, ואלה בתורם משמשים אותנו כשאנחנו מדמיינים מציאות אלטרנטיבית — רעיון יצירתי. המרחב שאנחנו יוצרים הוא מגרש המשחקים היצירתי שלנו. ככל שנגביל אותו, נוכל לממש פחות את הפוטנציאל היצירתי שלנו. ככל שנגדיל את המרחב וננצל אותו, נפתיע את עצמנו ברעיונות יצירתיים בכל תחום שהוא.

בחיים הפרטיים של כל אחד מאיתנו, לא תמיד פשוט ליצור את המרחב המאפשר יצירתיות. אבל בסופו של דבר, זה עניין של החלטה מודעת. בסביבה הארגונית, לעומת זאת, הרבה פעמים יש לעובדים פחות שליטה על הזמן, המטרות, והדרך לממש אותן. לכן, לארגון ששואף להיות ארגון יצירתי, יש תפקיד קריטי ביצירת המרחב המאפשר צמיחה יצירתית ומימוש הפוטנציאל היצירתי האישי והקולקטיבי.

המרחב היצירתי הארגוני

הדבר המשפיע ביותר שתוכלו לעשות כדי להפוך את הארגון שלכם ליצירתי יותר הוא לאפשר צמיחה יצירתית. לא מדובר בהשקעות ענק, יצירת מגרשי משחקיים פיזיים, רכישת כלים נוצצים, או עיצוב המשרדים. ברמה הבסיסית ביותר, כל מה שנדרש ממנהיגי הארגון הוא לדעת מתי לקחת צעד אחורה כדי ליצור את המרחב שמאפשר את הצמיחה האישית והצוותית. זה לא תמיד פשוט ויש לא מעט כוחות נגדיים, אבל דוגמאות רבות מראות שיצירת מרחב שכזה היא לא רק אפשרית — היא חיונית.

3M הייתה ככל הנראה החברה הראשונה שהבינה את הכח ביצירת מרחב המאפשר לעובדים, ואיתם לארגון כולו, לצמוח. תרבות ה-15% שייסדה החברה ידועה כמגרש המשחקים שהוליד הצלחות מסחריות כגון ה-Post-It Notes. אבל זה רק קצה הקרחון. הצלחה מסחרית אינה המטרה המוצהרת של תרבות ה-15%, ואינה מוזכרת כלל בתיאור הרעיון. להלן ציטוט מאתר החברה:

"במשך למעלה מ-70 שנים, תרבות ה-15% הייחודית של 3M מעודדת עובדים להקדיש חלק מזמן העבודה שלהם לטיפוח וחיפוש אחר רעיונות חדשניים שמלהיבים אותם.

תוך תיאום עם מנהליהם כדי להבטיח עמידה באחריות היומיומית שלהם, העובדים מקבלים את המרחב לנסות משהו חדש ושונה, לחשוב בצורה יצירתית, ולאתגר את הקיים.

בין אם מדובר בהתנסות בטכנולוגיה חדשה, הקמת קבוצת עניין מסביב לרעיון חדש, או מציאת דרך חדשה לבצע תהליך, תרבות ה-15% שלנו מעניקה לעובדים בכל התחומים את הרישיון לחדש."

כאשר יוצרים מרחב נפלא שכזה (או לייתר דיוק, כאשר מאפשרים אותו), הכל יכול לקרות. ייתכן שייוולד רעיון למוצר חדשני, אך לא פחות חשוב, ייתכן שתיווצרנה דרכים חדשות לפעול בתוך הארגון. יצירתיות וחדשנות אינן מוגבלות לפיתוח מוצר או שירות. וזו הסיבה שתרבות ה-15% חלה על כל העובדים, ולא רק על אנשי מחקר ופיתוח. זו דוגמא מצוינת ליצירת מרחב על-ידי לקיחת צעד אחורה — מרחב המאפשר צמיחת רעיונות מפתיעים.

הקצאת זמן ומשאבים לפרויקטים אישיים כפי שנעשה ב-3M וחברות אחרות היא רק אפשרות אחת ליצירת מרחב צמיחה יצירתי. ב-Spotify החליטו על גישה שונה. Spotify יצרה תרבות (ואיתה מבחר כלים תומכים) בה כל צוות יכול להעלות רעיון לתכונה חדשה במוצר, לפתח אותה, ואפילו לפרוס אותה בשטח בתפוצה מוגבלת כדי לקבל משוב מלקוחות. לכאורה מדובר בגישה פחות רדיקלית מהתרבות של 3M, אבל בפועל מדובר בגישה חדשנית ולא טריוויאלית כלל בפיתוח וניהול מוצר. בהרבה (אם לא ברוב) החברות, מסלול האישור של תכונות חדשות במוצר הוא ארוך וקשיח, ובמיוחד כשמדובר בהשקעה בפיתוח או בתשתיות תומכות. כשמוסיפים על כך את הסיכון בפריסה חיה בשטח אצל לקוחות אמיתיים, הבקרה הופכת נוקשה עוד יותר. הגישה של Spotify מאפשרת לא רק מרחב יצירתי — היא מאפשרת מרחב לקחת סיכונים. היא מאפשרת ומעודדת ניסוי והתנסות. וזהו בדיוק מגרש המשחקים בו יצירתיות יכולה לצמוח ולשגשג.

ייתכן שהדוגמאות הללו נשמעות קיצוניות. עם זאת, הן עובדות. הן נשענות על תרבות ארגונית בשלה ויציבה ובמיוחד על רמת אמון גבוהה בין הארגון לאנשים המרכיבים אותו. אבל יותר מכל, יצירת מרחב יצירתי דורשת אמונה, לפחות בשלב הראשון. כדי לראות את החזר ההשקעה ואת הדברים הנפלאים שצומחים במרחב כזה, עלינו ראשית לבנות אותו ולתת לארגון הזדמנות כנה לנצל אותו.

גם אם קפיצה כזו לא אפשרית כרגע בארגון שלכם, תוכלו לעשות מגוון צעדים קטנים יותר המאפשרים מרחב יצירתי מקומי. למשל, במקום להגדיר מטרות קשיחות ומדויקות, תוכלו להגדיר מטרות גמישות יותר — יעדים הפתוחים יותר לפרשנות. יעדים כאלה מאפשרים לצוות ניסוי והתנסות או גילוי הזדמנויות לא צפויות. שינוי כזה יכול להיות מקומי במקרים רבים, וסביר שלא ידרוש שינוי תרבותי חוצה ארגון. גם כצעד ראשון בדרך לשינוי עמוק יותר, וגם כפרקטיקה שעומדת בפני עצמה, יש להצבת מטרות גמישות ערך עצום ביצירת מרחב יצירתי.

מרחב אינו מושג בינארי. המרחב יכול להתפתח, לגדול, ולהשתנות עם הזמן. גם אם נתחיל ביוזמה קטנה ומקומית נוכל לייצר ערך שישכנע את הנהגת הארגון לאפשר מרחבים נוספים ליצירתיות.
הדבר הנפלא ביותר בלהיות ארגון מאפשר הוא שהיכן שנייצר מרחב לאנשים לגדול, הוא ינוצל במלואו. תמיד.

כמו הסקוויה הענקית, כולנו שואפים לגדול.