צמח צומח

Designed by Pixabay

על קיימות וצמיחה עסקית

בעולם העסקי יש מיתוס שקיימות עולה כסף ופוגעת בשורת הרווח. האמת הפוכה לגמרי.

אין ספק שבעולם העסקי, שורת הרווח הכלכלי מדברת. אז בואו נדבר על שורת הרווח המשולשת – כסף, אנשים וסביבה. על מנת לייצר את שורת הרווח המדוברת, כל עסק מתמשק עם בעלי עניין שונים ואנו נעסוק פה בארבעה חשובים במיוחד.

משקיעים

שוק השקעות האימפקט בשנת 2020 היה כ-715$ מיליארד. וקצב הגדילה של השוק הזה הוא 26.3%. בשנת 2030 השוק צפוי לעבור את הטריליון דולר. ממשל ביידן לוחץ על פעילות אקלימית, האו"ם הגדיר את היעדים שלו לשנת 2030 וכל הנושא תופס תאוצה אדירה בעולם.

חברות שרוצות לייצר ערך ייחודי יכולות לעשות זאת באמצעות מדידת אימפקט. אין ארגון קטן מדי למדידת ההשפעה שהטכנולוגיה שלה מייצרת על חברה ואנשים. אין ארגון קטן מדי לגבש תוכנית אחריות תאגידית שתדבר על ספקים, קבלני משנה או תהליכי גיוס. אם הדברים האלה נכנסים כבר ביום הראשון (או השני), הם יהיו בחשיבה של מקבלי ההחלטות וישפיעו על התפתחות החברה. 

קרנות מענקים שונות בעולם, כולל BIRD האמריקאית-ישראלית והרשות לחדשנות, שוקלות להכניס נושאי אימפקט ואחריות תאגידית כקריטריון רשמי לקבלת מענק. חברות שיגיעו היום כשהנושאים האלה מכוסים בבקשת המענק יוצרות לעצמן בידול ויתרון תחרותי משמעותי.

החשובים מכל הם המשקיעים וקרנות הון סיכון. יש למעלה מ-300 קרנות בעולם שמצהירות על עצמן משקיעות אימפקט. הן דורשות את תוכנית האחריות התאגידית ואת תוכנית המדידה עצמה, לראות שיפור מתמיד ופעולה אמיתית. 

חברת MAMOTEST היא חברת סטארטאפ דרום-אמריקאית שנותנת מענה לאיתור סרטן שד באזורים מרוחקים באמצעות שילוב בינה מלאכותית במכשור רפואי פשוט יחסית. הם הראו כיצד ניתן לחסוך כסף בטיפולים ולשפר איכות חיים של נשים ע"י הגילוי המוקדם. בתמורה, הם גייסו $1.6M בסבב A מחברת MERCK. מבחינת MERCK יש כאן מצב של רווח כפול. מצד אחד הם מרוויחים ממכירת המכשור של MAMOTEST, ומצד שני הם משפרים את התדמית הציבורית שלהם. כמובן שגם נשות דרום אמריקה מרוויחות מהנושא. 

לקוחות

בעלי עניין מרכזי נוסף הם לקוחות החברה, גם אם הארגון פועל במודל של B2B.

קורנית דיגיטל היא חברה ישראלית בתחום הטקסטיל שעוסקת בהדפסה ישירה על בדים. קורנית דיגיטל גם מספקת את מכונות הדפוס שלה לאדידס. וכאן זה נהיה מעניין. אדידס היא חברת ביגוד הספורט השלישית בעולם וכבר כמה שנים מנסה למתג את עצמה כחברה ידידותית לסביבה. כל זה כשתעשיית הטקסטיל היא השניה המזהמת בעולם, הן סביבתית והן חברתית. כלומר, כשקורנית דיגיטל מייצרת תוכנית אחריות תאגידית ותוכנית למדידת ההשפעה שלה על חברה וסביבה, היא ממצבת את עצמה כחברה אחראית ומקיימת. ואז הלקוחות שלה, למשל אדידס, יכולים להתהדר בשרשרת אספקה מקיימת ואחראית. שוב, נושא הבידול ויצירת הערך התחרותי הם המשמעותיים פה. 

סוג אחר של לקוחות הוא לקוחות של בתי השקעות. סקר משנת 2020 הראה כי 90% מהמילנייאלס מחפשים תיקי השקעות עם רכיב אימפקט משמעותי. כלומר, גם כאן יש דרישת שוק וחברות יכולות לייצר לעצמן בידול משמעותי באמצעות יצירת תוכניות כאלה.

למעשה, נתינת מענה לדרישה מהשוק הוא אחד ממנועי הדחף המשמעותיים ביותר.

עובדים

חברת "חרגול" מרמת הגולן החליטה מיומה הראשון להעסיק 15% בעלי מוגבלויות. ההחלטה היתה הצלחה מסחררת עם עובדים מסורים ומתאימים, והיום יעד החברה עולה ל-30%. וזה יעד מדיד ומוצהר של החברה. הם גם מייצרים מוצר שבא להחליף בקר ויודעים להראות כיצד המוצר שלהם פוגע בסביבה פחות מגידול בקר. והוא גם טעים.

חברות שעוסקות במוצרים שבמהותם עושים טוב לאנשים וסביבה יכולות וצריכות למדוד את ההשפעה הזו ולפרסם אותה בתוך הארגון ומחוצה לו. מידע כזה תורם למיתוג מעסיק ומעמיק את תחושת השייכות של העובדים. כשמהנדסת בגיל ה-20 לחייה יכולה להרוויח 30 אלף שח בחברה שעוסקת בגיימינג או בחברה שעוסקת בפיתוח טכנולוגיה בתחום ה-EdTech ולעשות בערך אותו דבר ביום-יום שלה, סיכויים שתעבור לחברה בתחום ה-EdTech ותתגאה בזה. 

ימי חברה וערבי בירה זה כיף, אבל זה לא מחזיק מים בטווח הארוך. עובדים ועובדות רוצים להרגיש שהם עובדים במקום שהוא משמעותי. כשהמוצר משמעותי, כשהארגון מתנהל בצורה מכבדת כלפי העובדים והעובדות שלה וגם כלפי החברה בה הוא נמצא יש לזה ערך מוסף. 

הרגולטור

בעל העניין עם זמן התגובה הארוך ביותר. 

חברות ציבוריות נדרשות בעולם וגם בארץ למדיניות אחריות תאגידית ונבדקות מדי שנה. נאסדק דורשת מדיניות כזו כבר משנת 2019 ולאחרונה גם הוסיפה דרישה לגבי הרכב מכליל בדירקטוריונים של חברות מונפקות. הרגולטור האנגלי הודיע לאחרונה על שינוי משמעותי במדיניות הבחינה כדי להפסיק את תופעת הגרין-ווש (אומרים אבל לא באמת עושים). 

אם נחזור לבחון את קורנית דיגיטל, אותה ספקית של אדידס, נגלה שהיא מונפקת בנאסדק ושבאתר שלה מופיע דיווח שנתי של פעילות האחריות התאגידית שלה בשנת 2020. 

טוב יעשו ארגונים אם יקדימו את השוק גם מבחינת בעל העניין הזה. וארגונים שמעוניינים לעבור להיות חברות ציבוריות צריכות להכין את התשתית הזו כבר היום.

סיכום

המגמה הזו לא הולכת להיעלם. 

עידן ה"אימפקט ניישן" מעבר לפינה וללא ספק אחת המיומנויות הכי חשובות של העולם החדש היא היכולת ליצור אימפקט משמעותי בכל דבר שאנחנו מתכננים, מפתחים או מעצבים. זה כבר לא בגדר Nice to have אלא הופך להיות הכלי הכי חשוב בארגז הכלים של כל מנהל. זו ההזדמנות לקחת אחריות, להתאים את העשייה למציאות המשתנה ולייצר אימפקט לעתיד טוב יותר.