מי זוכר שאחת הסיבות לסגירת מזבלת חירייה, הייתה ענן הציפורים העצום שחבק את פסגת חירייה, ואיים על נתיבי הטיסה לבן גוריון? כשציפור פוגעת בכנף – זו מכה קלה בכנף – אבל כשהיא נשאבת למנוע, זה כבר סיפור אחר לגמרי.
כבר שנים, מנסים לפתח כלים שיאפשרו לציפורים לחיות בשלום ליד ציפורי הפלדה, החל מציוד איתור וגירוש ציפורים משדות תעופה, (כך במקור נולדה הטכנולוגיה של פורסייט שמנסה להתחרות במובילאיי), וכלה בכלי תכנון המאפשרים בניית שדות תעופה באזורים בהם ההשפעה הסביבתית, גם על הציפורים, תמוזער.
טכנולוגיות מאיימות חדשות
למכונות בעלות הלהבים המסתובבים, שמאיימות על בעלי הכנף הצטרפו לאורך העשור האחרון שתיים חדשות, מסוכנות בהרבה ממטוסי הבוכנה והסילון – טורבינות רוח ורחפנים – מאוד שונים בגודל ובמראה – אבל בהחלט בעלי השפעה סביבתית משמעותית.
טורבינות רוח
בתור טכנולוגיה המקדמת אנרגיה נקייה ושימור איכות סביבה, החולשה של הטורבינות הוא איום על בעלי הכנף – ציפורים ועטלפים. בהתחלה, פורסמו מחקרים המנסים להמעיט את ההשפעה סביבתית של הטורבינות – המחקרים השוו את אומדן הקטל של הטורבינות (כ 1 מליון ציפורים בשנה כיום בארה"ב), לקטל ציפורים על ידי חתולים (2.4 מיליארד ציפורים בשנה).
אבל כשבוחנים את המספרים מול תשתיות טכנולוגיות אחרות שפוגעות בציפורים (בארה"ב – 25.5 מליון מהתנגשויות בקווי חשמל ועוד 5.6 מליון מהתחשמלות), ניתן להבין שמדובר במפגע משמעותי, הצפוי לגדול עם המשך בניית טורבינות ברחבי העולם. צריך גם לקחת בחשבון אילו ציפורים מאויימות על ידי טורבינות (חתולים לא מציקים לנשרים למשל), ולוקחים בחשבון שחלק מבעלי החיים שנפגעים הם בעלי חיים מוגנים ובסכנת הכחדה, מבינים שיש פה בעיה.
איך מתמודדים מול טורבינות קטלניות?
אפשר לתכנן את מיקום השדות לקציר רוח, גם תוך התחשבות במקום מושבם של בעלי הכנף, אפשר לסמן את הלהבים (צביעת להב אחד בשחור הורידה את כמות הציפורים שנפגעו ב 70%), ואפשר לנטר את סביבת הטורבינות ולעצור את סיבוב הלהבים בעת התקרבות בעלי כנף (כשהרוח חזקה בעלי כנף לא עפים, כשהרוח חלשה מאוד דווקא כן).
רחפנים
כשהתחילו יישומים צבאיים לרחפנים, לפני 5-10 שנים, היו כמה יזמים שהציעו שירותי בזיירים (מאמני ציפורי טרף בציד) ליירוט רחפנים, ויש מספר כוחות ביטחון שאפילו לקחו את זה ברצינות. ציפורי טרף גדולות, בעיקר כשהן רעבות, עשויות לצוד בשמחה רחפנים, גם אם לא מאמנים אותן לכך – ויש אפילו מדריכים מפורטים למפעילי רחפנים וקורסים מעשיים העוסקים ב"איך להיפטר מציפורי טרף שמאיימות על הרחפן שלך".
אבל, כשמניחים בצד את הפיקנטריה, די מהר די ברור שמי שמאיים זה הרחפנים על הציפורים, ולא להפך. יש בעיות רבות – לדוגמה ציפורים רבות מזהות את הרחפן כציפור טרף ונמלטות – ומשאירות את הקן עם הביצים והגוזלים חשוף לטורפים אחרים, וחלקן אף אינן חוזרות כלל. ציפורים אחרות יוצאות להגן על הקן – חלקן בהצלחה וחלקן נפגעות מלהבי הרחפן.
צמצום פגיעת הרחפנים
גם בתחום הרחפנים – יש מגוון טכנולוגיות משמעותי שעשוי לצמצם את הפגיעה – החל מתחיקה מחייבת שמגדירה נתיבי טיסה לרחפנים הכוללים מסלולים המתחשבים ברווחת הציפורים, דרך תקינה של עוצמת רעש הרחפן ומיגון אזור להבים, וכלה בהוספת סנסורים וכח חישוב שיזהו ציפורים וינהלו את מסלול הרחפן ותוכנית הנחיתה שלו בהתאם.
לסיכום:
כן, לאנושות יש אתגרים "יותר גדולים" לעמוד בפניהם – למשל התארגנות לשינוי האקלים, קליטת גלי הגירה, והמשך שיפור איכות חיי האנושות. ובכל זאת, אפשר לעשות לא מעט כדי להגן ולשמור על הסביבה, תוך המשך הפיתוח – אולי בעצם עדיף שתי ציפורים (מציצות בשמחה) על העץ, מציפור אחת ביד.
