Designed by Dooder / Freepik

איך להתמודד עם קונפליקטים במקום העבודה כשאתה מופנם?

קונפליקטים הם חלק מהחיים.  הם פוגשים אותנו במשפחה, עם בן הזוג, עם חברים וגם בעבודה.  לרובינו, תגובת "הילחם או ברח". מנגנון הישרדותי שפיתחנו עם השנים.

חלקינו, לא נלחמים וגם לא בורחים, אנחנו פשוט קופאים למול סיטואציה קונפליקטיבית. לאנשים מופנמים ישנה העדפה ברורה: הם יבחרו כמעט תמיד בהימנעות מהתמודדות.

כשההימנעות הופכת לאסטרטגיית פעולה יחידה וקבועה, עלול להיות לכך מחיר יקר.  למה כן חשוב להתמודד ואיך כדאי לעשות את זה כשאתה מופנם?

קונפליקטים נוצרים באופן טבעי בכל ארגון, כתוצאה ממטרות שונות של מחלקות ואינטרסים שונים של בעלי תפקיד. אם נוסיף לכך, את השונות הרבה בין אינדיבידואלים, בין אם בערכים או בסגנון, לא נופתע מהנתון שהמחקרים מצביעים עליו והוא ש- 42% מהזמן של המנהלים מוקדש לניהול קונפליקטים.

בין אם נרצה או לא, המציאות מחייבת אותנו לבחור, כמעט על בסיס יום יומי, את אופן הפעולה שלנו למול קונפליקטים. הבחירה שלנו, כמובן משתנה בהתאם לסיטואציה בה אנחנו נמצאים. לא דומה ניהול קונפליקט עם קולגה לניהול קונפליקט עם המנהל הישיר שלנו.  ובכל זאת, רובינו בוחרים באחת משתי התגובות הבאות: להילחם עד ניצחון או לברוח ולהימנע מהתמודדות. לפעמים אנחנו מוצאים את עצמינו במצב של קיפאון, פשוט מתנתקים ושותקים.

אנשים מופנמים, בדרך-כלל, ימצאו את עצמם בורחים או קופאים, במיוחד כשמדובר בעולם העבודה, וזאת בעיקר בשל החשש שלהם מההשלכות האפשריות שיווצרו במידה ויחליטו לדבר.

למה לאנשים מופנמים מעדיפים להימנע מקונפליקטים?

סיטואציה של קונפליקט מתנגשת עם מספר מאפיינים של אנשים מופנמים:

– הלחץ לענות מהר, ללא זמן חשיבה מקדים לטיעונים שיעלו במהלך השיחה.

– בדרך-כלל, ניהול קונפליקט אינו מתנהל בצורה מסודרת. הצורך להיכנס לדברי השני, הוא דבר שאינו טבעי עבור אנשים מופנמים.

– לרוב, האנשים המופנמים בארגון נתפסים כשקטים, פסיביים, נוחים ומרצים.  הצורך להתמודד עם היפוך התדמית ולהיות אלו אשר ידברו, יהיו אקטיביים, יעמדו על שלהם, מעורר חששות ומציב בפניהם אתגר.

כל זה, מביא את המופנמים, לשכנע את עצמם שעדיף להתמודד עם אי הנוחות הזמנית מאשר להתמודד עם הקונפליקט. בטווח הארוך, ובניגוד לאמונה שלהם, שהתמודדות היא זאת שעלולה לייצר השלכות עבורם ברמה האישית בתוך הארגון, דווקא הבחירה שלא להתמודד איתו, עלולה לפגוע בשמם המקצועי ולגבות מחיר אישי יקר.

למה כן חשוב לא לוותר על ההתמודדות?

מעבר לרווח שההתמודדות מייצרת ברמת פתרון הבעיה הקונקרטית ושיפור היחסים הבינאישיים, לבחירה בהתמודדות יש רווחים נוספים: 

לייצר גבולות ברורים ההתמודדות מחזקת את הגבולות האישיים הקיימים ומייצרת גבולות חדשים שמטרתם להגן עלינו לאורך הזמן.

מניעת התפרצויות לא מעט פעמים, הימנעות לאורך זמן, מביאה למצב שיכולת ההכלה נגמרת ואז כל התחושות והרגשות שצברנו, עלולים להתפרץ בסיטואציה שאינה רצויה.

כבוד ברוב המקרים, אנשים רוחשים יותר כבוד לאלו שבחרו להגיד את אשר על ליבם ולהתמודד מאשר לאלה שבחרו לשתוק.

מה חשוב לעשות כדי להתמודד בהצלחה עם קונפליקט?

ישנן מספר נקודות שחשוב להביא בחשבון לפני, בזמן ואחרי ניהול שיחה שמטרתה פתרון הקונפליקט שנוצר.

לפני השיחה:

ניהול אנרגיה חכם לא כל קונפליקט שווה התמודדות ישירה. חשוב לזכור, שכל התמודדות, גוזלת לא מעט אנרגיה מאדם מופנם ולכן, כמו שאמרו: “choose your battles”. כדי לדעת אם שווה לבחור בהתמודדות במקרה הספציפי, כדאי לענות על השאלות הבאות:

– האם בטווח של זמן (חודש, חצי שנה, שנה) יהיה לקונפליקט הזה השפעה על….?
– האם אנשים אחרים יושפעו / יפגעו אם לא אתמודד עם הסיטואציה ?

אם התשובה היא כן לאחת מהשאלות, מומלץ לבחור בהתמודדות.

לנהל את המצב הרגשי והפיזי של המתח לפני השיחה, כדאי לעשות פעולות שישחררו את הגוף והמוח כגון : הליכה, נשימות, הקשבה למוזיקה מרגיעה.  חשוב להגיע לשיחה רגועים.

לקחת סיכון ולהגיד את אשר על ליבכם, גם אם המחשבות שלכם בנושא לא לגמרי מסודרות.

לקבל את עצמכם ללא קשר לתוצאות של השיחה עצם העובדה שדיברתם ואמרתם את מה שאתם חושבים ומרגישים הוא בעל ערך, ללא קשר אם השיחה הובילה לתוצאות הרצויות או לא.

הכנה היא קריטית והיא יכולה לבוא לידי ביטוי באופנים שונים:

– אם ניתן, כדאי לקבוע את השיחה לזמן שנוח לכם. בנוסף, אם ישנה אפשרות לבחור מיקום נטרלי לניהול השיחה, אפילו מחוץ למשרד, עדיף.

– לדבר על הסיטואציה עם מישהו שאתם בוטחים בו וזאת על-מנת לקבל פרספקטיבה נוספת על הנושא. לא פעם, בשל המעורבות הרגשית, אתם עלולים לא לראות את כל התמונה.

– להיות ברורים לגבי מטרת השיחה. לחשוב, מה אתם רוצים להשיג? מה אתם צריכים? מומלץ לכתוב את הדברים על דף בצורה ברורה, תמציתית וכנה. בהירות תשפיע באופן ישיר על היכולת להביא לתוצאה הרצויה.

– לדמיין את השיחה ואת התוצאה החיובית שתהיה למלים שלכם על הקונפליקט. כל זה ייצר אנרגיה חיובית.

בזמן השיחה:

הפסקה – אם האוירה מתחממת, כדאי לבקש הפסקה של 5 דק' להרגע ולהיטען מחדש באנרגיה.

זמן נוסף – אם בסיום השיחה, יש צורך בזמן נוסף כדי לחשוב על הדברים, חשוב לבקש אותו. זה לגיטימי לא לתת תשובה במקום.

למנף את החוזקות המופנמות יכולת ההקשבה והאמפתיה, באמצעותן תתאפשר אוירה רגועה יותר, האטה וגם בסופו של דבר, מרחב לפתרון בעיות יצירתי.

אחרי השיחה:

לא משנה מה היו תוצאות השיחה, חשוב לשחרר את המחשבות, לא להיכנס ל"חשיבת יתר" ולהמשיך הלאה.

 

לסיכום

שיחה שמטרתה לפתור קונפליקט שנוצר, מעצם טיבעה, היא מתוחה וטעונה רגשית. לכן, חשוב  לתרגל את היכולת לתקשר את הרצונות והצרכים שלכם בסיטואציות יום יומיות. זהו שריר שמתפתח עם הזמן.

למרות הנטיה הטבעית של אנשים מופנמים להימנע מקונפליקט, חשוב לזכור שמינוף החוזקות המשמעותיות שלהם: הקשבה מדויקת, יכולת מצויינת של פתרון בעיות ויצירתיות, יסייעו להם לצלוח גם סיטואציות מאתגרות כמו ניהול קונפליקטים.