ישנה תופעה שכמעט ולא מדברים עליה במקומות עבודה והיא תופעה נפוצה, כואבת ומטלטלת עבור עובדים רבים שחווים אותה מידי יום ולעיתים אף במשך תקופות ארוכות. לתופעה השקטה הזו יש שם – "התעמרות בעבודה" או "התנכלות תעסוקתית" והיא גרועה לא פחות מתופעת ההטרדות המיניות, אך לצערם של עובדים רבים היא לא מדוברת מספיק.
מהי בכלל התעמרות בעבודה או התנכלות תעסוקתית?
"התנכלות תעסוקתית" – פגיעה בכבוד עובד או השפלתו במקום העבודה, לאורך תקופה ובאופן חוזר ונשנה, באופן שהופך את סביבת העבודה לעוינת, ויוצר הטרדה רגשית, לרבות התנהגות בריונית כלפי עובד במקום העבודה;
הגדרה זו נלקחה מהצעת החוק של ח"כ תמר זנדברג משנת 2019, שבאה במקביל להצעה נוספת בנושא זה שהוגשה על ידי ח"כ מירב מיכאלי.
החל משנת 2015 ישנם ניסיונות חוזרים ונשנים להעביר חקיקה בכנסת בנושא זה, אולם לצערם של כולם ובמיוחד העובדים, אף אחת מהצעות החוק שהוגשו – לא קיבלה מספיק מקום, כדי שבכלל ידונו בה ברצינות מעבר לקריאה ראשונה.
ההצעות של ח"כ מיכאלי הן בשנת 2015 והן בשנת 2019 מפרטות את סוגי ההתנהגויות השונות שחווים עובדים רבים במקום העבודה. התנהגויות שגם העובדים לעיתים קרובות אינם יודעים לשים על כך את האצבע ולקבל ייעוץ מתאים, רגשי, נפשי, משפטי אפילו, שיסייע להם להתמודד עם ההתנהגות הבעייתית במקום העבודה.
מהם סוגי ההתנהגויות שנחשבות התעמרות בעבודה?
בהתאם להצעת החוק של מירב מיכאלי משנת 2019 אלו הן ההתנהגויות:
– התייחסות מבזה או משפילה או מזיקה כלפי אדם, לרבות באמצעות צעקות, קללות, האשמות שווא, או הפצת שמועות מזיקות;
– שיבוש יכולתו של אדם לבצע את תפקידו, לרבות באמצעות הצבת דרישות בלתי סבירות או יצירת תנאים בלתי סבירים לביצועו, שאינם נחוצים לביצוע התפקיד ואינם מטעמים עניניים, כגון היטפלות קנטרנית למעשיו, הצגת דרישות או שינוין באופן שלא ניתן להתמודד עמן, שליטה הדוקה באופן בלתי סביר על פעילותו במסגרת עבודה או הצרה, בפועל או בכוח, של סמכויותיו או תחומי אחריותו כנגזר מתפקידו, מטעמים בלתי ענייניים וכשביצוע העבודה אינו מחייב זאת;
– הטלת משימות על האדם שמטרתן מילוי צרכיו האישיים של אחר ושאינן נוגעות לתחומי תפקידו;
– הכפפתו של אדם לאווירה של פחד ואיומים;
– ייחוס עבודתו, הישגיו והצלחותיו של אדם לאדם אחר או ייחוס לאדם כישלונות לא לו, תוך הסתרת עובדות או הצגה מעוותת שלהן;
– נקיטת פעולות שיש בהן כדי להוביל לבידוד מקצועי או חברתי של האדם;
– נקיטת פעולות שיש בהן כדי לפגוע באופן בלתי סביר בפרטיותו של האדם.
רבים הם המקרים, לצערי, שבהם מקום העבודה עצמו מתעלם מהתופעה ומטאטא אותה תחת השטיח, כאילו הייתה עוד מייל ספאם שהתקבל. התעלמות זו, במקום נקיטת עמדה ויצירת סביבת עבודה נעימה לעובדים המוטרדים יכולה להוביל לכך שהחברה תפגע בעצמה מהתנהלותו של אותו עובד/ מנהל סורר שמהלך אימים על עובדים אחרים.
למה המעסיק הוא שישלם את המחיר בסופו של יום?
הסיבה היא פשוטה, בתי הדין לעבודה קבעו לא פעם שלא ניתן לתבוע את העובד ה"מטריד" או ה"מתנכל" וכי הדרך לקבל סעד הוא באמצעות הגשת תביעה כנגד המעסיק.
ממש בשבועות האחרונים ביום 21.2.2021 ניתן פסק דין בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים על ידי כב' סגן נשיא בית הדין השופט כאמל אבו קאעוד, סע"ש 67012-07-18 אילנית מיכאלי עו"ד נ' עיריית ירושלים.
בפסק דין זה לא אחרת מאשר סגנית היועץ המשפטי לתכנון ובנייה בעיריית ירושלים היא שעברה התעמרות. היינו נוטים לחשוב ואני רק יכולה להאמין, שגם היא חשבה, "לי זה לא יקרה!", אולם פסק הדין מגולל סיפור עובדתי לא פשוט במסגרתו נקבע על ידי בית הדין לעבודה, כי
"לא רק שמעמדה של התובעת כמנהלת מחלקת התכנון והבנייה הלכה למעשה, נפגע, וסמכויותיה ניטלו ממנה, אלא שעו"ד מלכה לא הסתיר כי נטל ממנה את סמכויותיה, עקב 'בעיה' ו'תקלה' כלשונו, ולמעשה בחר להלבין את פניה ברבים, תוך השפלתה וביזויה".
במקרה זה פסק בית הדין לעבודה פיצוי בסך 150,000 ₪ לעובדת אותו תשלם עיריית ירושלים. אך הנושא לא הסתיים עדין שכן אנו נמצאים במסגרת תקופת הערעור וייתכן שהעירייה תבחר לערער על פסק הדין.
חשוב לשים לב, כי בפסק הדין נקבע מפורשות שעל העירייה להפסיק את ההתעמרות לאלתר ולהשיב לעובדת את כל סמכויותיה.
"על העירייה לחדול לאלתר ממידורה של התובעת מפעילות אגף הייעוץ המשפטי בתחום התכנון והבניה. בכלל זה, העירייה תערב את התובעת בתהליכים ובפרויקטים במחלקת התכנון והבניה באגף הייעוץ המשפטי, תעדכן את התובעת באופן שוטף ותעביר לעיונה חוות דעת משפטיות שמתקבלות בתחום זה, וכך גם תעביר לעיונה תביעות משפטיות המוגשות על ידי העירייה או נגדה, ותזמין אותה לפגישות בתחום זה כפי שהיה נהוג, עד לחודש יוני 2016 . "
בנוסף, במקביל לקבלת פסק הדין פנתה ההסתדרות (היא ארגון העובדים היציג בעיריית ירושלים), לעיריית ירושלים במכתב חריף, בו היא דורשת את פיטוריו של היועץ המשפטי המתעמר מר אלי מלכה, לא זו אף זו היא אף התריעה כי אם לא יפעלו ישקלו להכריז על סכסוך עבודה והשבתה.
חשוב לדעת שלתופעה הזו פנים רבות והתנהגויות רבות יכולות "ליפול" לתוך ההגדרות המשפטיות, יחד עם זאת ההתמודדות עם הוכחת התופעה בבתי הדין לעבודה, לרוב דנה בשאלה האם מדובר במקרים שהם אכן התעמרות? או שמדובר בחיכוחים רגילים שיכולים להיות ביחסי עבודה? וההתנהלות היא לגיטימית ביחסי הצדדים?
התשובה לכך היא סובייקטיבית ברוב המקרים ולכן על מנת להראות שאכן עובד חווה התעמרות בעבודה ושיש דברים בגו, חשוב לתעד, מיילים, שיחות, ייעוץ פסיכולוגי / פסיכיאטרי אליו מגיע העובד כתוצאה מהתנהלות הלקויה.
תופעות בריאותיות שונות שלעיתים מופיעות לעובדים העוברים התעמרות, חשוב שיהיו מתועדות גם הן, שהרי הן ממצאים בשטח שיוכלו לסייע לו בדיעבד להוכיח את ההתעמרות, במידה שיבחר בהליך משפטי שידרוש זאת.
חשוב לא פחות להבין שהקושי להוכיח את התופעה בבתי הדין לעבודה הוא שהופך את הפסיקה בנושא ההתעמרות לפסיקה נדירה יחסית וכי מקרים רבים שמגיעים לבית הדין לא פעם נדחים ונקבע שמבחינה סובייקטיבית לא מדובר בהתעמרות.
אז מהן הדרכים להתמודד עם התעמרות במקום העבודה?
ישנן לא מעט דרכים להתמודד עם התעמרות בעבודה, שאינן מחייבות בהכרח סיום העסקה או תביעה משפטית. קשת האפשרויות קיימת, אך צריך לדעת מהיכן לשאוב את המידע ומהיכן לקבל את הייעוץ המתאים לכם.
אם אתם חווים את אחת מההתנהגויות שצוינו לעיל, יש מה לעשות עם זה וחשוב לדבר על הנושא ולקבל ייעוץ מתאים.
המלצתי רגע לפני שבכלל פניתם לגורם מקצועי מכל סוג היא לחשוב עם עצמכם מהי התוצאה הרצויה עבורכם? האם התוצאה היא להישאר במקום העבודה ולהפסיק את ההתעמרות? האם התוצאה היא לסיים את יחסי העבודה? האם ישנן אפשרויות נוספות שיכולות להיות רלוונטיות עבורכם?
רק אחרי שהקשבתם לעצמכם ויש לכם את התשובה הזו, אז הייתי פונה לייעוץ מקצועי בתחום זה, שיש לו את הכלים לסייע לכם בדרך הנכונה לכם.
בשורה התחתונה
המלצתי היא להיות קשובים למה שאתם חווים במקום העבודה, לשים לב האם יש בסביבתכם מעסיק / מנהל / עובד מתעמר או עובד שעובר התעמרות ולעשות משהו בנדון.
השאיפה של כולנו לקום בבוקר עם חיוך. מקום העבודה מהווה, כמעט לכולנו, את המקום שבו אנו מבלים את רוב זמננו ולעיתים אנו נמצאים בו יותר מאשר בבית עם המשפחה.
אנו שואפים לתרום למקום העבודה, להנות מהעשייה שלנו, לדעת שרואים אותה ובעיקר להגשים את עצמנו באמצעות העבודה וכמובן להשתכר בכבוד אינו מילה גסה.
לכן, אם נתקלתם בעצמכם או שראיתם מישהו.י אחר.ת שחווה התנהגות שאינה מתאימה למקום העבודה שבו אתם רוצים לעבוד, אל תתנו לזה יד ועשו מעשה!
בדיוק כפי שהייתם מחנכים/ות את ילדכם בהתנהלות עם ילד בריון או עם חרם חברתי שכן מדובר בא.נשים מבוגרים/ות, לעיתים בדרגות בכירות שחווים/ות את מה שהילד הקטן חווה ובעוצמה קשה הרבה יותר שכן זו הקריירה שלהם. ויש להם המון שיקולים נלווים.
תכנים נוספים
