לחצת ידיים ברקע של עיר

Designed by Pixabay

כלכלה, חברה ותמיכה

בעיצומו של משבר "קורונה" מתמשך, עם עליות ומורדות חוזרים ונשנים בישראל ובעולם עקב גלי תחלואה חוזרים ונשנים עקב וריאנטים שונים של הנגיף, ברור לכל בר דעת כי לאור ההוצאות הרבות של כספים מתקציב המדינה (שאינו קיים בחקיקה ראשית כידוע כבר כשנתיים) מתחילת משבר הקורונה ב 2020, יש צורך דחוף בקביעת תקציב מדינה שיאפשר מחד את היציאה מהמשבר, ומאידך גם את "זרעי" הצמיחה שלאחריו – וזאת במקביל לטיפול בנושאים חשובים שבהם עסקו תקציבי עבר ונשארו חשובים ואקוטיים – ביטחון, חינוך, בריאות וכיו"ב – כך שהביטוי "השמיכה הקצרה" של תקציב המדינה מקבלת היום, בעת הכנתו של תקציב חדש, משנה תוקף.

על רקע זה, הגיעה החלטתו של שר האוצר, כי בשנת הלימודים הקרובה (תשפ"ב) לא יהיו זכאים ילדים של תלמידי ישיבה לסבסוד מעונות לגילי 3-0.
מאמר זה יעסוק בניתוח ההחלטה דרך כלים כלכליים ולא פוליטיים.

כלכלה – חלק ממדעי החברה – בניגוד לרבים הרואים בכלכלה תורה מדויקת של מספרים וחשבונאות, אשר קיימים בה ללא כל ספק, הכלכלה היא תחום מחקר העוסק במכלול של פעילות אנושית, המכוונת להשגת האמצעים החומריים הדרושים לאדם לצורך קיומו ורווחתו, ומאגדת תחומי מחקר כגון "כלכלה פוליטית" / "כלכלה לאומית" / "כלכלה חברתית", כך שלכל צד בנושא הנדון יש ייצוג וגם דעה לגיטימית מלכתחילה שלא ניתן להתעלם ממנה ומקיומה. 

תקציב המדינה – הגדרת סדר עדיפויות לאומי –תקציב המדינה מוגבל מלכתחילה ומייצג סדרי עדיפויות לאומיים כפי שנקבעים ע"י הפוליטיקאים הנבחרים.
מכיוון שתקציב המדינה מבוסס, בין היתר, על הנחות צמיחה, מצופה ממנו כי הקצאתו תהיה מיטבית. לדוגמה: השקעה במחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות שתבאנה תעסוקה, מיסוי, פיצוח של הון אנושי ופיזי, ייצוא וכיו"ב.

מכיוון שבדיון זה אנו עוסקים בהעברת כספים שהינה חברתית גרידא, ואינה מביאה תועלת כלכלית עתידית כפי שהוכח במחקרים כלכליים בעבר, וגם בהחלטת שר האוצר של ממשלת אריאל שרון, בנימין נתניהו, בשנת 2003 , לקצץ את קצבאות הילדים לסכום אחיד במקום סכום העולה עם מספר הילדים, שהביאה לעלייה גדולה במספר היוצאים לעבודה מכל מגזר שהוא, כולל המגזר החרדי, להשתלבות בשוק העבודה ולירידה באבטלה. 

סיוע ממשלתי לאנשים לא עובדים – במהלך משבר הקורונה נראה בבירור משבר מקביל בתחום התעסוקה – רבות דובר על משבר החל"ת והטיפול המערכתי בו, וכפי שנראה, כולל בהערכות של ה OECD, היציאה ממנו ומהשלכותיו תהיה איטית באופן יחסי ולבטח מוטת צמיחה בישראל, שנמצאת לפי הנתונים במצב כלכלי טוב באופן יחסי לכלכלות העולם.
בהקשר של "דחיפת" אנשים שאינם מועסקים לתוך שוק העבודה החדש המתגבש, ברור כי מתן סיוע בסבסוד מעונות לילדי שני בני זוג העובדים, עדיפה מבחינת סדר העדיפויות על מתן סיוע בסבסוד מעונות לילדי שני בני זוג שרק אחד מהם עובד מבחירה ולא עקב סיבה אחרת, לרבות לימודים בישיבה.

כלכלה כתחליף לאחריות הורית – קיימת גישה, במדינות לא מעטות, של עידוד ילודה כבסיס לצמיחה. נתון זה, לצד הטבות נוספות המקובלות בהקשר זה, לדוגמת "נקודות זיכוי" במס הכנסה – אך מאידך, סוציולוגים (גם כן מתחום מדעי החברה) ואנשי חינוך ואתיקה גם יחד טוענים שאין להביא לעולם ילדים אם אין באפשרות ההורים לדאוג לרווחתם, צמיחתם ושגשוגם.

בין שתי האג'נדות הללו ניתן להכניס כמובן את הדיון הכלכלי בו אנו עוסקים במאמר זה, ולהכניס לתוכו גם את נושא חינוך הילדים, בעיקר בהקניית מיומנויות הנדרשות על ידי שוק העבודה, במיוחד אחרי משבר הקורונה, להורים ולילדים גם יחד לצורך יצירת הזדמנות להשתלבות בשוק העבודה העתידי הזה מחד, ולמניעת דורות נוספים שלא ישתלבו בו בעתיד בהקשר כישורים אלו מאידך.

תמיכה כלכלית במגזר החרדי – בישראל ובעולם – מבחינה מחקרית, אין ספק כי התמיכה הכלכלית, בין אם בצורה ישירה ובין אם בצורה עקיפה, במגזר החרדי, היא גבוהה משמעותית בישראל ביחס לעולם.
ניתן לקחת כדוגמא את ההשתלבות החרדית הקוסמופוליטית בבלגיה, בה הילדים זוכים לחינוך של שפות ומקצועות ליבה, מפוקח ומסודר מאד, כאשר המוסדות העצמאיים אינם מסובסדים בעוד הממלכתיים זוכים לסבסוד מלא (בניגוד גמור למצב בישראל) כך שמצב כזה בו הסבסוד מטעם המדינה משקף את ערכיה החברתיים והכלכליים – אפשרי בהחלט.

היקף הפגיעה המתוכנן עקב ההחלטה – מספרים רבים נשמעו בהקשר הזה – הרווח מבינהם היה 18,000 משפחות, שאם נשליך אותו על מספר הילדים הממוצע במשפחה חרדית, כ 6 ילדים ע"פ נתוני הלמ"ס, נבין שהחלטה זו תשליך על חייהם של 100,000 אזרחים בישראל. מספר אזרחים לא מבוטל זה מחייב זהירות רבה ביישום ההחלטה הזו מחד, ומאידך יכול להשפיע, ביישום נכון ומשלב על החברה הישראלית כולה. 

צעדים משלימים נדרשים ליישום מוצלח של ההחלטה – עד כה דנו בעיקר בנושא ה"מקלות" של ההחלטה הזו, אך חייבים לבוא במקביל גם "גזרים" להשגת שיתוף פעולה מקסימלי מכל הגורמים האמורים להיות שותפים למהלך האסטרטגי הזה – משרד האוצר, משרד הכלכלה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, משרד החינוך וגורמים ממשלתיים רבים כגון המוסד לביטוח לאומי, רשות המיסים וכיו"ב.
המהלך דורש מתן תמריצים ייעודיים לעבודה (ישירות לעובד, ישירות למעסיק), קביעת תוכנית עבודה מסודרת לשינוי הלימוד וצורת הפיקוח על תוכניות הלימודים של הילדים מגיל 0 לצד הידוק הפיקוח ומניעת קיום "פעוטונים פיראטיים" ואסטרטגית.  יש להדגיש כי אין מדובר במניעה של הציבור החרדי או כל מגזר מוחלש אחר ללמוד את מה שהם צריכים לפי אמונתם אלא כדי שיוכלו להשתלב במשק מודרני עתידי מבלי להישאר מאחור, כאשר מניעת הכלים הללו מהם, הקיימים גם במדינות אחרות, דורשת את שינוי הכללים הללו לטובתם – כעת.

"מומחה לכלכלה הוא מי שיידע מחר, למה הדברים שחזה אתמול, לא התגשמו היום"
(צ'ארלס מ. שולץ)

לסיכום נקשור בין האימרה לבין המציאות האפשרית בישראל מבחינה כלכלית / חברתית  על מרכיביה השונים – מדובר בהחלטה נכונה מבחינה כלכלית / חברתית, אך יישומה מתבקש להיות מתוכנן, שיטתי, רגיש ומשלב את כל הגורמים העוסקים בנושא להתנעת תהליך אסטרטגי מוצלח של שילוב האוכלוסייה החרדית בשוק העבודה ובמשק הישראלי בצורה טובה יותר.