משבר "קורונה", גם ללא קשר למציאות הכלכלית הפנסיונית הקיימת מאז שנת 1995 (שנת הקמת קרנות הפנסיה החדשות והפרדתן מקרנות הפנסיה הגרעוניות) ממחיש מציאות מורכבת, שבמהותה הינה חוסר ודאות.

בשנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ובמחקרי מכון "ברוקדייל" לחקר הזקנה מומחש מצבם הכלכלי הבעייתי של אוכלוסיית הקשישים החיים בישראל, ובעיקר מצבם של אותם קשישים החיים על כספי הפנסיה שצברו.

נדרש טיפול מערכתי שונה מהותית בנושא הפרישה לגמלאות  – הטיפול בנושא חייב להתחיל בגיל צעיר ככל האפשר דרך הקניית מיומנויות כלכליות באמצעות אוריינות פיננסית, וזאת כדי שתכנון הפנסיה יהיה אפקטיבי ויתכנס ליחס תחלופה (היחס באחוזים בין הפנסיה שתתקבל להכנסה ערב הפרישה)  גבוה ככל האפשר, בעולם המתואר בו יחס זה יורד ע"פ כל המחקרים שנעשו בתחום.

רבים מהצעירים בגיל העבודה מעדיפים להתכחש ולהתעלם מהמציאות הכלכלית שהמתוארת ואינם עושים די בכדי לוודא שיוכלו לחיות בכבוד גם בגיל הפנסיה בהעדפתם את ההתמודדות עם המציאות הכלכלית הנוכחית (והקשה בדרך כלל גם ללא קשר למשבר "קורונה")

ולכן גם גדל הסיכוי כי ימצאו את עצמם בעתיד בפני פנסיה נמוכה, כמעט ללא יכולת תיקון שלה.

התכנון הפנסיוני צופה הפרישה מתבצע תוך הצבת "ראי פיננסי" מול הלקוח ואיזון, ככל הניתן, בין צרכיו ושאיפותיו לגבי תכנון של תיק הנכסים כולו, לרבות התיק הפנסיוני, וזאת בניגוד מוחלט ל"ייעוץ פרישה" של הלקוח לגמלאות, ללא הכנה מוקדמת וארוכת טווח, שהיא הליך טכני בעיקרו בו מבוצעת גם אופטימיזציה של נושא המיסוי באותה נקודת זמן – אך אינו מתחשב כמובן בצרכיו ושאיפותיו של הלקוח, גם אם היו כאלו.

כאשר נביא בחשבון משתנים משמעותיים וארוכי טווח כדוגמת תוחלת החיים העולה בהתמדה, יחס התחלופה היורד, גיל הפרישה העולה, מקדמי הקצבה היורדים, מבנה המשפחה הגרעינית המשתנה עקב עליית אחוז הגירושים בחברה, השינויים התדירים בעולם הפיננסי והפנסיוני בצד ריבוי התוכניות והאופציות העומדות בשוק הפנסיוני והכלכלי כאחד,

לצד רגולציה שכיוונה הברור מתווה יצירת תקציב פנסיוני המחויב להיות מופרש על פי חוק ( פנסיה חובה לשכיר ולעצמאי גם יחד ) כאשר השימוש בתקציב זה למטרתו העתידית

בכניסה לשוק העבודה של גבר בן 27 מדובר כבר היום על 40 שנה עד לפרישתו המתוכנן מבלי להתחשב בגיל הפרישה העולה.

כל החלטה מהותית בנושא זה של הלקוח מחייבת הבנה כלכלית ואוריינות פיננסית, וזאת במצב הקיים בו רובם המוחלט של הלקוחות אינם מסוגלים לקבל החלטות מושכלות ללא מידע תומך החלטה כפי שמודגם כאן,  וכאשר מדובר בעתיד הכלכלי של אותו לקוח המשמעות של קבלת החלטות הינה הרת גורל.

בהקשר הכלכלי,
תחילת הטיפול של הלקוח בהקשר הכנה מוקדמת לפרישה תתבצע לכל המאוחר עד לגיל 55, דבר המאפשר ניהול ובקרה אפשריים להשגת רצונות ומטרות הלקוח באמצעות ריבית אפקטיבית באותה תקופה עד פרישת הלקוח הן בעת התכנון המקדמי והן כחלק מתהליך הפרישה בהתייחס לכללי המיסוי באותה עת.

כשתהליך זה הינו מכוון רצונות וצרכי הלקוח המתורגמים לסכומי קצבה וסכומים חד פעמיים גם יחד – כאשר נבדקת היכולת להגיע אליהם תחת הנחות יסוד

לדוגמה – גובה הכנסה נתון עד לפרישה בפועל ו/או יכולת כלכלית לגשר על הפערים הללו

לדוגמה – חוסר בקצבה חודשית הנדרשת למחיה מרגע הפרישה תתורגם לסכום חד פעמי הנדרש לצורך קבלת קצבת זקנה כזאת – והדרך להגיע לאותו סכום בשנים שנותרו לפרישת הלקוח תחת הנחות מסויימות, במידה וקיימים כאלו.

לסיכום,
במציאות המורכבת המתוארת במאמר זה, הגוררת, מחד, ירידה בגובה הפנסיה ויחס התחלופה מחד, ועליה במורכבות ניהול ההסדר הפנסיוני לאורך זמן לצד הגדלת האחריות על החוסך לפנסיה מאידך, מומלץ לכל לקוח להתעניין ולרכוש ידע מתאים בתחום הכלכלי/ פיננסי כדי שיוכל להתמודד, כנדרש, עם מידע תומך החלטה בנושאים אלו הנוגעים לעתידו ולשקול לבצע תהליך ייעוץ מסודר, אשר בו יתאפשר ללקוח להבין בצורה פשוטה ובהירה, כיצד יוכל, אם בכלל, להגיע למטרותיו אשר ניתן כמעט תמיד "לכמת" אותן לאפיון מספרי וכלכלי.