מטרתו של המהלך המקורי בשנת 2016 היתה מתן זכאות למשיכת "חשבונות קטנים" כסכום חד פעמי בקרנות הפנסיה הוותיקות ובקופות הגמל לחסכון, שהיתרה בהן היתה ( בשנת 2016 ) עד 8,000 ₪ ובתנאי שלא היו בהן משנת 2014 הפקדות לחשבון או ניודים מחשבון העמית ( לחשבון או מהחשבון האמור ), לצד תקנות משלוח דיוור אישי לכל עמית לגבי זכויותיו לצד מתן אפשרות ליצרנים הפנסיוניים לגבות דמי ניהול מינימליים מן היתרה הכוללת של עמיתים להם, באחד מחשבונותיהם אצל היצרן הפנסיוני, קיימות הפקדות שבוצעו עד 31.12.2007, של 6 ₪ לחודש לכל היותר.

בשנת 2018, לאחר בדיקה שערכה רשות שוק ההון בהקשר פדיון אותם "חשבונות קטנים" שגילתה כי רובם המכריע של החשבונות הללו – 87% – לא נפדו בפועל – פירסמה רשות שוק ההון חוזר נוסף בו הורתה ליצרנים הפנסיוניים לשלוח המחאה בדואר לכ 250,000 עמיתים בעלי "חשבונות קטנים" עם יתרות של עד 1,350 ₪  כספי תגמולים. כספים אלו נשלחו לכתובות העמיתים לאחר ביצוע טיוב נתונים במספר פעימות שהסתיימו בחודש 3.2019, ונפדו בהן כ 50,000,000 ₪  סה"כ.

בשבוע שעבר, ב 9.06.2020, פרסמה רשות שוק ההון חוזר נוסף בהקשר המהלך הזה, הממשיך את הפדיון היזום של אותם "חשבונות קטנים" לעמיתים ללא בקשתו של העמית, אשר מתייחסת הפעם לכ 300,000 עמיתים בהם צבורים כ 800,000,000 ₪  עם יתרת "חשבונות קטנים" גבוהה יותר מהמהלכים הקודמים – עד 8,000 ₪

לפי ההנחיות מטה:

1. משלוח המחאה: המחאה "למוטב בלבד" תשלח לעמית כאשר הסכום המופיע בה יהיה עדכני עד 2 ימי עסקים ממועד הפקת ההמחאה, תישלח אליו תוך 7 ימי עסקים מהפקתה ותהיה בתוקף במשך 60 יום לפחות.

2. מועד ביצוע: "5 פעימות" למשלוח לעמיתים – בהתאם לגובה היתרה הצבורה בחשבונות העמיתים החל מ 10.2020 ועד ל 10.2021.

3. סגירת מהלכים קודמים: המחאות תישלחנה גם לאותם עמיתים שאליהם נשלחו, בשנת 2019, המחאות אשר טרם נפדו.

4. כספי פיצויים: בניגוד למהלך הקודם של 2019, שפורט לעיל, תישלחנה המחאות גם לגבי כספי פיצויים באותם "חשבונות קטנים" וזאת עקב החלת תיקון 21 לחוק פיצויי פיטורין בו נקבע כי במידה ומעסיק לא נקט תוך 4 חודשים מעת סיום יחסי עובד מעביד באמצעים הנדרשים, יוכל העובד למשוך את כספי הפיצויים מאותו מעסיק ללא המצאת אישור המעסיק.

חישוב פשוט בהקשר ליתרה המקסימלית של 8,000 ₪, בהקשר הפנסיוני,  מראה כי מדובר בקצבה חודשית עתידית של 40 ש"ח לחודש – חישוב "גס" שבוצע תוך שימוש במקדם קצבה 200 – סכום שאכן אינו משמעותי בתכנון פנסיוני צופה עתיד או תכנון פרישה בפועל .

ניתן להניח כי רשות שוק ההון מתכננת במהלך זה להפנות את הכספים הללו לצריכה ולהגברת הביקושים במשק הישראלי כחלק מההכוונה להתאוששותו בתקופה כלכלית מורכבת כזאת.

מאמר זה הינו כללי בלבד , ואין להסתמך עליו מעבר להנחות כלליות שצויינו בו