כולם מדברים היום שינויי אקלים. רק שבוע שעבר פורסם דוח מאד מפחיד ומדאיג על קצב השתנות האקלים העולמי. אם נסתכל רגע על מספרים, אם הטמפ' הממוצעת בעולם תעלה ב-1.5 מעלות צלזיוס ההשפעה האקלימית תהיה קטסטרופלית. לפי הדוח, אם לא יחול שינוי משמעותי בהתנהלות האנושית עד לשנת 2100 העולם צפוי להתחמם בכ-4 מעלות.
איך מתמודדים עם נבואות הזעם האלה? יש כמה אפשרויות:
דרך אחת היא להגיד: זה מחוץ לידיים שלי.
דרך שניה היא לראות מה כן בידיים שלי, בבית ובטבע.
דרך שלישית היא לבחון את ההתנהלות תאגידית של ארגון. גם זו מילה גדולה שאוהבים להשתמש בה.
אז נתחיל במונחים.
Sustainability או בר קיימא היא בעצם הגדרה קצת ערטילאית שאומרת – לנהוג היום בצורה שתאפשר לדור הבא לנהוג אותו דבר. לאכול, אבל כך שלדור הבא תהיה קרקע פוריה לאכול גם. לצרוך, אבל בצורה כזו שהדור הבא יוכל לצרוך אותו דבר. לנהוג, אבל בצורה שתאפשר גם לדור הבא להשתמש בכלי תחבורה.
ESG – מונח שמתאר התנהגות אחראית בשלוש רמות: התייחסות לסביבה (Environmental), לחברה (Society) והתנהלות תאגידית (Governance). המשמעות של המונח היא בעצם איך ארגון כלשהו מתנהל כלפי פנים, כלומר מול העובדים, או כלפי חוץ, מול בעלי עניין כמו קבלני משנה, משקיעים, לקוחות, רגולטור ועוד.
CSR – היא האחריות התאגידית. למעשה, הרגל החברתית של ה-ESG.
SDG–17 יעדי פיתוח ברי קיימא שהוגדרו ע"י האו"ם בועידת פריז 2015 עם יעדים מאד ברורים לשנת 2030.
ה-SDGs נוגעים בכל תחומי החיים מגיוון הכללה ומגדר, דרך טיפול ברעב, פערי השכלה ושירותי רפואה ועד התנהלות תאגידית תקינה ושיתופי פעולה בינלאומיים.
איך אנחנו נוגעים בכל הנושאים הכבדים האלה?
השפעה סביבתית
– הודו, שנת 2015. עורך דין צעיר גר ליד נהר ורסובה. על גדת הנהר יש זבל ככל שהעין רואה. ובעומק של 2 מטר. יחד עם שכן, בן 84, הם יורדים להתחיל לנקות. שנתיים ו-110,000 מתנדבים מאוחר יותר החוף נקי. זוהי השפעה סביבתית חיובית.
– בתאריך 29 ליולי 2021 השתמשנו בכל ה"תקציב" הסביבתי של 2021. כלומר מעכשיו, כל מה שאנחנו צורכים, כל נסיעה ברכב, כל טביעת רגל פחמנית, כל פסולת שאנחנו מייצרים, הכל על חשבון הדור הבא.
השפעת התנהלות תאגידית
ביום 23 לאפריל 2013 התגלו סדקים מבניים בכמה מבנים באזור תעשייתי בבנלדש שנקרא Rana Plaza. במקום היו משרדים ומפעלי תעשיה זעירים מכל מיני תעשיות, בהן תעשיית הטקסטיל. ב-24 לאפריל 2013 היחידים שהוכרחו להגיע היו עובדי תעשיית הטקסטיל. המבנים קרסו, 1,132 איש נהרגו במקום ויותר מ-2,500 נפצעו. זוהי הדוגמא הקשה ביותר בתעשיית הטקסטיל להתנהלות תאגידית כושלת.
לא היו נהלי עבודה, לא שולם שכר מינימום, הועסקו נשים וילדים בתת-תנאים, לא היו נהלי בטיחות. האסון הנוראי הזה גרם לשינוים משמעותיים בעולם האופנה עם הקמת ארגון Fashion Revolution שכל כולו עוסק בשקיפות שרשרת אספקה והעלאת מודעות לתנאי העסקה לא הוגנים לעובדי ובעיקר עובדות תעשיית הטקסטיל בעולם. למשל השקת אינדקס שקיפות שמתאר את ההתנהלות של חברות האופנה בכל שרשרת הערך לפי תוכניות ה-ESG שלהן.
השפעת ארגונים מסחריים על החברה
חברת נסטלה העולמית הציבה לעצמה יעד מאד ברור. לשפר את מצבם הכלכלי של החקלאים שמספקים לה סחורה. כדי להשיג את היעד הזה, נסטלה מדריכה את החקלאים איך לעבוד בדרכים יותר מקיימות, מהשקייה חכמה ועד שימוש מושכל בחומרי הדברה. הם מפעילים קורסים לדורות הבאים, כדי שאלה ימשיכו לעסוק בחקלאות. והם מעודדים חדשנות ושימוש בטכנולוגיה כדי להפחית פליטת גזי חממה. עד היום הוכשרו למעלה מ-600,000 חקלאים בשיטות ברות קיימא של חקלאות והתנהלות תוך שיפור איכות החיים של החקלאים.
למה הם עושים את זה ?
קודם כל, זה נראה מעולה בדוח אחריות תאגידית שלהם. הם שומרים על הדור הבא של החקלאים-ספקים שלהם ומוודאים שהם ישארו חקלאים.
הם גם מוודאים שאזורי החקלאות ישארו מניבים ברמה כזו שנסטלה תשאר ריווחית לאורך שנים. בצורת ברת קיימא.
השורה התחתונה
ברור לגמרי שיש פה פן כלכלי. על מנת ש-Sustainablity תתקיים באמת, חייב להיות מעורב כסף. וככל השקעה, גם כאן צריך לבדוק החזר על השקעה. אם אין היתכנות כלכלית, שום פרויקט לא יכול לצמוח באמת.
באנטרפרייז גדולים, יש תקציב לאחריות חברתית. פעילויות מדהימות כמו חברת NICE שמפעילה את תוכנית Coda.
60% מהנערות שמסיימות את התוכנית נרשמות ללימודים טכנולוגיים בתיכון, ובכך מפחיתים פערי שכר במקור. נשים-מתכנתות מדריכות את הקבוצה, ובכך יש גם מודלים לחיקוי.
If you can see it, you can be it. גם בתעשייה אווירית יש תוכנית דומה ועוד חברות ענק בישראל ובעולם.
כבר ב-2019 מקומות שונים הודיעו שהם מפסיקים להשתמש בכלים חד פעמיים, למשל אינטל העולמית ובית הנשיא. חופי ים באילת והרצליה הוכרזו כנקיים מכלים חד פעמיים, ומדי פעם יש בכנרת סיירת שמציעה לנופשים להחליף את החד פעמיים שלהם ברב פעמיים שמחולקים בחינם.
כל אלה פעילויות מדהימות שדורשות תקציב גדול או רק מודעות.
לסיכום:
השאלה הגדולה היא מה אנחנו יכולים לעשות:
מה ניתן לעשות אצלנו בחברה. היכן החברה שלנו יכולה להשפיע על הסביבה.
וגם, איפה ההשפעה האמיתית של כל אחד מאיתנו בבית, מהפחתת פסולת ועד חמלה לחתולי רחוב (מי אמר קערת מים ליד הדלת בימים חמים?).
אולי זה כבר שם, ורק צריך להוציא את זה לאור.
מקורות:
How one young man’s efforts resulted in the world’s largest beach cleanup project
