חיסון הוא פעולה פולשנית שאינה נטולת תופעות לוואי. ולכן, לפני ההחלטה אם להתחסן או לחסן, עלינו לערוך שיקול של תועלת מול נזק. עד כמה המחלה חמורה ומזיקה ומהי התועלת של החיסון מול הנזק הפוטנציאלי שלו. ומכיוון שכולנו שונים, על השיקול להיערך באופן פרטני לגבי כל אדם.

קיימים שני סוגים של חיסוני שפעת, חיסון חי מוחלש וחיסון מומת. וגם ביניהם קיימים הבדלים הנובעים מסוג וממספר הזנים שנמצאים בחיסון, בדרך כלל שלושה עד ארבעה זנים בכל חיסון הכוללים נגיפים מסוג A ו- B ובכללם H1N1 (שפעת החזירים).

בנוסף לנגיף יש בחיסון חומרים נוספים, כגון שיירי ביצי תרנגולת מופרות – מרכיב שעשוי לגרום לאלרגיה לביצים או לגרום לתגובה אלרגית אצל מי שכבר אלרגי לביצים. פוליסורבט 80 שעשוי להשפיע על מחסום הדם המוחי שמטרתו להגן על המוח מפני חומרים רעילים ומסוכנים שיש להימנע מחדירתם למוח; חומר זה נמצא במספר רב של תרופות הניתנות לטיפול במוח, לדברי ד"ר לורנס פלבסקי, רופא ילדים, כדי לאפשר כניסה מכוונת של חומרים למוח. וכן, פורמאלדהיד, הידוע כחומר מסרטן, חומרים אנטיביוטיים, כגון ג'נטימיצין או ניאומיצין שעלולים לפגוע בשמיעה, ועוד.

כל חיסון חייב לעבור ניסויים כפולי סמיות כדי להראות יעילות ובטיחות לאורך זמן לפני צאתו לשוק. אולם, דבר זה אינו מתאפשר כשמדובר בחיסונים נגד שפעת, אומר ד"ר מארק רובין גאייר, רופא ומרצה באוניברסיטאות מובילות בארה"ב, מומחה ויועץ לחיסונים. 

הסיבה לכך היא שאת הזנים לחיסון בוחרים כבר באביב, מתוך השערה שהם אלה שיופיעו בחורף הבא, אבל אין אפשרות לבצע בדיקות יעילות ובטיחות כל זמן שהנגיפים לא הופיעו.

יעילות החיסון משתנה בין שנה לשנה בהתאם להתאמה שבין זני הנגיפים שנבחרו לבין אלה ש"בחרו" להגיע, וכן תהיה מושפעת ממצבו הבריאותי הבסיסי של האדם שמתחסן.

ולא רק זה, אלא שבחיסון  נגד שפעת פועל מנגנון נוסף שנקרא "החטא הקדמון". מונח זה מתייחס לעובדה שכשמערכת החיסון נפגשת עם זן מסוים של הנגיף היא מעדיפה לייצר נוגדנים על בסיס זן קודם שהכירה, על אף שהוא שונה מעט מהזן הנוכחי, ולא בהכרח נוגדנים שמתאימים לזן הנוכחי. וכן, הראו במחקר שבחיסון נגד שפעת שמתבצע שנה אחרי שנה, גם אם מדובר באותו זן, יעילות הקשירה בין הנגיף לנוגדן יורדת. שני מאפיינים אלה מונעים מהחיסון לפעול ביעילות נגד הנגיף. בשנה שעברה יעילות החיסון הייתה 35% בממוצע.

בהתאם ללוח הזמנים ולשיטת הכנת החיסון, בדיקת הבטיחות, אם תתבצע, תיערך במשך זמן קצר ביותר. עם זאת, ידוע שתופעות הלוואי של החיסון הן רבות וכוללות בעיות המתבטאות במערכות החיסון, הדם העיכול העצבים ועוד, והן מפורטות בעלוני החיסונים על ידי היצרנים. אחת מתופעות הלוואי הבולטות כתוצאה מחיסון זה היא תסמונת "גיאן ברה" שהיא מחלה אוטואימונית התוקפת את מערכת העצבים וגורמת לשיתוק ואף למוות, ותופעה נוספת היא שיתוק פנים על שם בל.

בעיית בטיחות נוספת קשורה באינטנסיביות של מתן החיסון. החיסונים ניתנים לנשים הרות, לאחר מכן לתינוקות בני חצי שנה, ואחר כך בכל שנה במשך כל החיים, ולפעמים גם פעמיים בשנה. מכאן, שאדם שיחיה עד גיל 80 יקבל לפחות 82 חיסוני שפעת במהלך חייו. אולם, לא נמצא מחקר בטיחות שמראה שהפרקטיקה הזאת היא בטוחה.

וכן, על פי הצהרת היצרנים, החיסונים לא נבדקו ואושרו לשימוש בנשים הרות ומניקות. יש סיכון להידבקות ממי שקיבל את החיסון החי, כתוצאה מהשלה של הנגיף, במשך כיומיים שלושה לאחר מתן החיסון. ונמצא במחקר, כי החיסון נגד שפעת מגדיל את הסיכוי לחלות בקורונה ובסוג מסוים של דלקת ריאות, נתון שעשוי להיות רלוונטי במיוחד השנה.

לכן, לפני קבלת ההחלטה אם ליטול את החיסון או לא יש לשמור על ראש פתוח, לחשוב בביקורתיות, ולהשתמש באינטואיציה, אבל בעיקר להקדיש זמן ללמוד ולחקור את העובדות.

עם זאת, קיימות אפשרויות רבות אחרות להתמודדות עם הנגיף. בראש ובראשונה על ידי הקפדה על אורח חיים בריא. וכמו כן, יש אפשרות להשתמש בתוספים שנמצאו כיעילים במלחמה נגד נגיפים מאחר שהם מחזקים ומגבירים את פעילות מערכת החיסון ואף פועלים כנגד הנגיף עצמו, כגון ויטמין סי, ויטמין די, אבץ וצמחי מרפא שונים.

ולא רק זה, אלא שנמצא במחקר שמיצוי של פרי הסמבוק השחור יעיל באופן ספציפי לטיפול נגד מחלת השפעת.

מקורות

Yoon Seok Choi et al, Reduced antibody responses to the pandemic (H1N1) 2009 vaccine after recent seasonal influenza vaccination (2011) Clin Vaccine Immunol. 18(9):1519-23.

Surender Khurana et al, Repeat vaccination reduces antibody affinity
maturation across different influenza vaccine
platforms in humans (2019) Nat Commun 26;10(1):3338.

Greg G Wolff, Influenza vaccination and respiratory virus interference among Department of Defense personnel during the 2017-2018 influenza season (2020) Vaccine 38(2):350-354.

GolnooshTorabian et al, Anti-influenza activity of elderberry (Sambucus nigra) (2019) Journal of Functional Foods Volume 54,  Pages 353-360.