אנחנו עשויים מעשרה טריליון תאים, אבל נושאים עלינו כמעט מאה טריליון חיידקים, ולכן אנחנו לפחות תשעים אחוזים חיידקיים ורק עשרה אחוזים בני אדם. לפי דעה אחרת, דעה ישראלית, מספר התאים שלנו ומספר החיידקים כמעט זהה, אם כי עדיין מספר החיידקים גדול ממספר התאים. 

החיידקים הם היצורים השכיחים ביותר בגופנו, וכל אחד מאיתנו נושא כ-2 ק"ג חיידקים.

הם אלה שמנהלים אותנו, מפרקים את האוכל שלנו, אחראים ליצירת החומרים המזינים שלנו, מפקחים על התיאבון שלנו, מגנים עלינו מפני מחלות בכך שהם מייצרים אנטיביוטיקה, משפיעים על מערכת העצבים שלנו, על ההתנהגות שלנו, על מצב הרוח שלנו, והחשוב ביותר, הם שולטים על מערכת החיסון שלנו ומנהלים אותה. 

בשל כך, כשאנחנו אוכלים או מאכילים את הילדים שלנו, עלינו לחשוב על התאים שלנו, אבל לא פחות, ואולי אף יותר על החיידקים שלנו! הם תחת אחריותנו. תזונה נאותה תהיה כזאת שלוקחת בחשבון את כל התאים שיש לנו בגוף. אנחנו צריכים לדאוג לכך שהתאים יקבלו את החמרים המזינים שלהם, ולכן, לצורך תחזוקה טובה אנחנו צריכים לספק להם גם פרביוטיקה וגם פרוביוטיקה.

אז מה זה פרביוטיקה?

אנחנו כבר יודעים שחשוב לאכול סיבים, אבל גם יודעים שאנחנו לא יכולים לעכל אותם. אז החדשות הטובות הן שאנחנו לא אמורים לעכל אותם. 

אנחנו צריכים לצרוך אותם כדי להאכיל את החיידקים שלנו.
פרביוטיקה הוא המזון שאנחנו צריכים לספק לחיידקים שלנו. 

החיידקים שלנו הם כמו גן שזקוק לדישון בשביל לגדול. והם זקוקים בעיקר לסיבים מסיסים שהופכים לג'ל. הסיבים האלה מתמוססים בנוזלים. הם יכולים להגיע מפקטין שנמצא בפירות, הם מצויים בזרעי צ'יה ופשתן, ובעמילן עמיד שנמצא בקטניות, בזרעים, ובפירות וירקות עמילניים, וגם במוצרים עמילניים שבושלו – לאחר קירור. אם אנחנו אוכלים ומאכילים את הילדים מזון טבעי כגון פירות, ירקות, קטניות, גרעינים, זרעים ואגוזים שונים, אנחנו מסודרים.

אז אם יש לנו חיידקים ואנחנו דואגים להם, למה אנחנו זקוקים לתוספת פרוביוטיקה, ומהי הפרוביוטיקה המתאימה?

כאמור, קיימת בתוכנו מערכת אקולוגית שלמה, ואנחנו צריכים להשגיח עליה כמיטב יכולתנו. האחריות למה שגדל בגן שלנו מוטלת לגמרי עלינו. כלומר, כל שטח המערכת צריך להיות תפוס על ידי חיידקים פרוביוטיים. 

כל אזור שיתפנה ייתפס באופן מיידי, ואם הוא ייתפס על ידי "אויב", אנחנו בצרה. אז תגידו, האם אנחנו רוצים שיגדלו שם עשבים שוטים או פרחים יפים?
זוהי הסיבה לכך שצריך לתסף בפרוביוטיקה. אבל, יש סוגים שונים של פרוביוטיקה, ולכל אחד מהם תפקיד ייחודי משלו.

אם כן, איך נוכל לדעת מה חסר לנו ומה אנחנו צריכים להוסיף?

כרגע אנחנו באמת לא יכולים לדעת מה חסר לנו, וגם אם נדע לא בהכרח נוכל להשיג ולהשלים אותו. ואנחנו לא רוצים להסתמך על בקבוקון עם כמוסות, אפילו האיכותי ביותר, כי רוב הסיכויים שהוא אינו מכיל את החיידקים הדרושים לנו.
מסיבה זאת עלינו לצרוך מזון מותסס (כבוש) – ועדיף כזה שהוכן בבית. במזון מותסס קיים מגוון עצום של חיידקים, שעשויים לפתור בעיות בריאות רבות, בהתאם למומחיות שלהם.

כמו כן, במחקר שהתבצע באחד האזורים העניים ביותר בטנזניה, אפריקה, נמצא שכדי לתפקד באופן מיטבי, על החיידקים להיות במצע הטבעי שלהם שמכיל חלבונים שונים. 

במסגרת המחקר, קבוצה של חוקרים קנדיים נתנה יוגורט לחולי איידס. 

הרציונל לניסוי היה שאם אחד ממרכיבי מערכת החיסון העיקריים הם חיידקי המעיים, והחולים האלה לוקים במערכת החיסון (איידס היא מחלה של לימפוציטים מסוג T של מערכת החיסון), כדאי לעזור להם לחזק את מערכת החיסון ולשפר את פעילותה על ידי תגבור החיידקים האלה. הם הביאו לטנזניה כמה זני חיידקים, ביניהם לקטובצילוס רומנוס, ולימדו את הנשים המקומיות להכין את היוגורט. הם אפילו בנו מקום מיוחד שאליו יוכלו החולים להגיע כדי לשתות את היוגורט. אחרי שלוש שנים הם בדקו את מצבם הבריאותי של החולים ונמצא שהוא השתפר מאוד, ולא התגלו תופעות לוואי כלשהן. למרות זאת, עם פרסום התוצאות זכו החוקרים לקיטון של צוננים.

הסיבה לכך הייתה, שלא ניתן היה ליישם את התוצאות שלהם. הם קיבלו את הביקורת, וחזרו על הניסוי באמצעות כמוסות שהכילו בדיוק אותם חיידקים. אבל הפעם לא הייתה כל השפעה על החולים.

מכאן אנחנו למדים שצריך להשתמש במגוון חיידקים פרוביוטיים, אבל לא זאת בלבד, אלא שחיידקים פרוביוטיים אינם יעילים אלא אם כן הם נמצאים בסביבתם הטבעית.

לא החיידקים בלבד מייצרים את הפעילות המיטיבה, אלא השילוב בין החיידקים למצע שלהם הוא שמשפיע לטובה על המערכת האקולוגית. 

חוקר איטלקי בשם ד"ר מרקו רוגריו ממשיל את התוצאות לנושאת מטוסים. אפשר לקחת נושאת מטוסים עם מטוסים, טייסים, מלחים, חיילים, מהנדסים וכלי מלחמה שונים והיא תהיה בעלת עוצמה רבה. אבל אם ניקח את נושאת המטוסים בלבד, ללא בני האדם, היא תהיה חסרת תועלת. ואם ניקח את כל בני האדם ללא המכשור, לא יהיה ביכולתם להועיל בצורה מספקת. רק בשילוב בין שניהם תתקבל מכונת מלחמה שמפיקה את התועלת הרצויה.

אם כן, רק כשהחיידקים נמצאים בסביבתם הטבעית, הם מסוגלים להועיל כנגד זיהומים, נגיפים, רעלים וסרטן או כל מלחמה אחרת שמתרחשת בגופינו או בגוף ילדנו באותה עת. אם נשלח למערכה "בני אדם" (חיידקים) ללא כלי מלחמה, או "בני אדם" שלא הוזנו כראוי, לא תתקבל התוצאה המיוחלת.

מקורות

[1] Paul kudlow, Ten parts bacteria, one part human, (2013) CMAJ 185(5): 377-378 

[2] Yu-Jie Zhang et al., Impact of Gut Bacteria on Human Health and Diseases, (2015) Int. J. Mol. Sci. 16 (4):7493-7519

[3] Ron Sender et al., Revised Estimates for the Number of Human and Bacteria Cells in the Body, (2016) Plos Biology 14(8) 

[4] Stephanie L Irvine et al., Probiotic yogurt consumption is associated with an increase of CD4 count among people living with HIV/AIDS, (2010) J Clin Gastroenterol 44(9):e201-5