Photo by Dev Asangbam on Unsplash

חלק מדור ה-Y? זהירות, כלוב עבודה מזהב לפניך

כלוב זהב נשמע כמו משהו גדול , מסיבי, נוצץ, גרנדיוזי;  האמת קצת שונה.
כלוב זהב לא רואים, שומעים או מרגישים עד שאתה שם בפנים, נעול.
אז מה זה הכלוב הזה?

רכב חברה, משכורת בינונית עד גבוהה, פינוקי חברה,  משרה שהיא "בסדר" .
לפחות בהתחלה אינך סובל,  אבל גם ממש לא הולך בהתלהבות.
אתה בכלל למדת את זה בשביל הכסף,
ואז כאשר אתה בפנים ואתה עדיין לא סובל או שכבר סובל מההתחלה
לאט לאט המשכורת עולה רמת החיים עולה מגיעים בחלק מהמקרים ילדים.
ואז בלי ששמת לב הכלוב במלוא הדרו לפניך. לצאת כבר אי אפשר.
יש משכנתא או "רק" רמת חיים שאתה כבר רגיל אליה.

כשאני חושב על כלוב זהב, ניצבים בפניי 3 מקרים:

בחור בן 55,  סמנכ"ל בחברה, הגיע לתקרת זכוכית, ראה שאי אפשר יותר והלך לדרך עצמאית, שההתחלה שלה הייתה קשה מאוד. לא היה לו מושג איך מתנהלים כעצמאי.

או אותה בת 45 , שהייטק סימן לה את הדרך החוצה, אחרי ששידרו לה כל השנים כי מדובר בבית. במשפחה. בשנים האחרונות בהייטק סבלה מאוד, וגם אם תוכל לחזור למעגל ולמצוא עבודה ממש לא בא לה. הנפש שלה רוצה משהו אחר. אלא שהיא מרגישה כי אי אפשר, מפני שהשכר במקום אחר נמוך הרבה יותר. והרי לכם , משום מקום, כלוב.

Business vector created by macrovector – www.freepik.com

במקרה השלישי – מדובר במישהו ממש רגע לפני כניסתו לכלוב הזהב. והוא זה שגרם לי לכתוב על כך. בחור בן 30, שהתחיל לחשוב על המקצוע הבא. הנוכחי הוא מונוטוני, משהו שכבר מיצה. רוצה להתחיל משהו חדש לגמרי, אפילו בשכר קצת יותר נמוך. רק כדי להרגיש טוב ולא להרגיש פראייר, הרי הקללה הכי גרועה כאן בישראל היא פראייר – ביקש העלאה גדולה בשכר, משהו שהיה ברור לו כי יסרבו. אבל הם הסכימו –  תמרור אזהרה לפני כניסה לכלוב זהב.

אז מה עושים ? הנה כמה דברים שיכולים לסייע.

1. לוודא שמה שאתה עושה, לפחות רוב הזמן, הוא משהו שאתה באמת אוהב.  
אם תרצה אחר כך ללכת או אם יראו לך את הדלת, המעבר יהיה  קל יותר. קל יותר לעשות שינוי, כאשר יש בכך אילוץ, שאינו  מהות העבודה אלא דברים שמסביב.

2. אסור לך לוותר על עצמך.
כלוב זהב גורם לאנשים להסתכל קודם כול על הארגון – הרי אנחנו משפחה, כבר אמרנו. רוב השעות שלנו שם. יש נטייה גדולה לוותר על מי שאני בגלל אותה תחושת שייכות לארגון. מה נשמע? אנחנו לפני גרסה . אבל שאלתי מה שלומך …

3. חובה חובה חובה, גם בלי קשר לכלוב הזהב אבל במיוחד בכלוב זהב, לתכנן קריירה.

הבחור בן ה -30 תכנן יחד איתי להישאר שנה נוספת בגלל כל מיני אילוצים – ושנה אחר כך להמשיך הלאה. הוא יודע בבירור מה הוא רוצה ולמה הוא רוצה את זה.
כשאתה בכלוב, אתה חושב שהכול יישאר כך; השגרה משתקת. מנוונת. גורמת לך לחשוב שהכול יהיה ככה תמיד.
ואז פתאום אתה או הארגון מחליטים שזהו; ואם לא תכננת מראש….

4. בעיקר בתחילת הקריירה אסור שכסף יהיה השיקול היחיד או העיקרי בבחירת תפקיד או מקצוע.

ברור כי עליו להיות אחד השיקולים, אפילו שיקול חשוב, אבל אסור שיהיה המוביל או היחיד. אסור שיהיה זה השיקול היחיד, חשוב להחליט לפי עניין, התלהבות ומסלול מסוים שנעבור, בין אם מדובר בקידום ובין אם מדובר בעניין מקצועי.

5. קריירה נמשכת לפחות עד גיל 70, ולחשוב רק על התפקיד הבא ולא על כל הקריירה יהיה אסון בשבילך.

המחשבה רק על הלימודים ש"ששרפת" או כמה שנים אתה במקצוע אינה יכולה להוות סיבה להישאר בתפקיד או במקצוע שאינך אוהב.
תסתכל לא רק על מספר השנים שאתה נמצא שם ועל מספר השנים שעברו אלא על גם על הזמן שנשאר לך עד הפנסיה. יש פה הזדמנות לזוז ולשנות בזמן.

6. וודא שיש לך תחביבים. משהו מעבר לעבודה.

בהמשך חייך עשויים התחביבים בחלקם להפוך למקצוע שלך. נוסף לכך  ביום יום שלך ימנעו ממך תחביבים אלה  להשתעבד למקום העבודה שלך.
והחשוב מכול – זהו בזמן אם אתם במקום הנכון לכם, ואם לא – תשנו. תמו השנים, שבהן עבדנו  במקום עבודה אחד עד הפנסיה.