Photo by Louis Maniquet on Unsplash

חדשנות של טרנספורמציה דיגיטלית בעולם גלוקאלי

טכנולוגיות חכמות מתפתחות כמעט כל רגע, אבל יותר ויותר מתברר שחדשנות טכנולוגית, תלויה הרבה יותר בהבנת השיטה הנכונה לשימוש בטכנולוגיה.

המאמר הבא, מתייחס למקבץ נושאים הרלוונטים למיצוי אפקטיבי של הטכנולוגיה החדשנית בארגון.

 

*גלוקליזציה: הזיווג בין הגלובלי ללוקאלי – בין העולמי למקומי.

טכנולוגיה ואנושות הולכים יחד כמעט מרגע שהאדם נברא. הטכנולוגיה החלה ביצירת כלים מאבנים, המשיכה בשליטה על האש וכל המשמע מכך, לאחר מכן ישנה הגלגל את חיינו. התברר ששליטה על טכנולוגיה אפשרה העלאה של איכות החיים ולצערנו, אפילו שליטה על אנשים אחרים. מחקרים היסטוריים רבים הראו, שלאורך השנים הטכנולוגיה תמכה משמעותית בהתמודדות של האנושות עם אתגרי הטבע. טכנולוגיה אפשרה לנו ליצור מרחבים מוגנים וקיום חיים במקומות שהטבע לא אפשר. המעניין בתהליך התפתחות הטכנולוגיה שהדבר התרחש עד המאה ה15.

מאז ובמיוחד מתחילת המאה ה20, הפיתוח הטכנולוגיה מופנה יותר לקידום איכות החיים החברתית שלנו. מעבר להישרדות. החלה התפתחות מהירה מאד של טכנולוגיה המאפשרת לחברה האנושית ליצור סביבה וירטואלית, להפסיק לבצע עבודות טכניות בידיים חשופות ולהעבירם לביצוע של מכונה. כמו גם לתקשר מכל מקום לכל מקום באמצעות הסלולר, לשתף מידע באמצעות האינטרנט.

ואז, מתחילת המאה ה21 החלה הטכנולוגיה להתפתח במהירות אקספוננציאלית ולשנות תהליכים חברתיים, ארגוניים ועסקיים רבים. האוטומציה של תחילת המאה ה21, כבר כוללת את האוטומציה חכמה (Robotic Process Automation), פיצוח הגנום האנושי, ניתוח עומק של מידע בשיטת נוירונית של הבינה המלאכותית, הדפסה 3D של מוצרים מגודל ננו ועד בית שלם ואפילו העברה דיגיטלית של הדמיות ממוח אנושי אחד ישירות לאחר באמצעות fMRI. יכולות הAR יכולים לשנות את המרחב שאנחנו חיים בו ואת חיבור של מוח האדם למידע המצוי בענן המידע האינסופי. ובעצם, כל אירוע טכנולוגי שכזה, הוביל לשינוי התנהגותי ולהתפתחות חברתית מותאמת.

Photo by Chris Montgomery on Unsplash

הטכנולוגיה נכנסה לחיינו כחלק אינטגרלי. מחקרים שונים אף טענו שהטכנולוגיה מפריעה. פסיכולוגים טענו שתקשורת דיגיטלית באמצעות מסכים מביאה ליצירת "זרות" בין הילדים. מנהלים טענו, שעבודה מרחוק באמצעות מסכים מפריעה לניהול תהליכי העבודה. מורים טענו, שלמידה מרחוק באמצעות "מסכים" מורידה את איכות הלמידה ואפילו מנהלים בכירים בחברות גדולות טענו שעדיף לטוס (ביזנס, כמובן) יום שלם כדי להיפגש פנים מול פנים, מכיוון שתקשורת באמצעות מסכים לא מעבירה את ה"תחושה" הנכונה.

אבל כולם, ללא יוצא מהכלל טענו שטכנולוגיה חדשה משפיעה על ההתנהגות שלנו. ההשפעה של הטכנולוגיה החלה עוד מימי המצאת הגלגל שמיד לאחר המצאתו, השפיע על מהירות התנועה ולכן על אפשרות ליותר פעילות בפחות זמן. פיתוח הטלפון השפיע מיידית על הפחתה בנסיעות. פיתוח המחשב שינה לחלוטין את עולם התעסוקה, התעשייה השפיעה מיד על הצריכה, על היכולת להתמודד עם סוגי האקלים בצורה קלה וזולה יותר, על מיצוי מהיר יותר של משאבים ולכן גם על התפתחות…טכנולוגיה חדשנית יותר. ומכאן, האוטומציה של המיכון השפיעה על מודלים עסקיים, על שרשרת הערך הארגונית ולא פחות מכך גם על כמות הצריכה, סוגי המוצרים ושיטת המסחר.

תופעות אלו העלו למודעות את הקשר המיידי והרציף בין חדשנות טכנולוגית לבין התנהגות אנושית "מתאימה". כשטכנולוגיה חדשה מתפתחת, משתנה ההתנהגות. אבל, אם הטכנולוגיה יודעת לשנות התנהגות, הרי כל אדם "חדשן" בעל "חשיבה גמישה ומסתגלת" שידע לפני כולם לנתח את יכולות הטכנולוגיה, לנתח את היתרונות שלה ולנסח מהי ההתנהגות "המתאימה" ביותר למיצוי החדשנות הטכנולוגית, יוכל להגיע מהר יותר ואפקטיבי יותר למיצוי נכון, יעיל ומיידי שלה. יותר מכך, התהליך ההפוך ריווחי הרבה יותר.

כי אדם שיבחין בצרכים מתפתחים של לקוחות, יבין מה ההתנהגות הרצויה על ידם, יכיר את הטכנולוגיות הנמצאות כיום בשוק ואז יבצע תהליך הפוך, של טרנספורמציה דיגיטלית בארגון שלו בהתאמה לצרכים והתנהגויות אלו, יוכל לתת מענה מקדים לצורך החברתי והעסקי המתפתח וירוויח יותר, הרבה יותר מהאחרים.

המשמעות היא שקהילת אנשים המאמצת טכנולוגיה מסוג אחד תהיה שונה בתגובותיה החברתית מקהילה המאמצת טכנולוגיה אחרת. לא רק זאת, אלא שמידי פעם נוצרת טכנולוגיה חדשנית שעימה בשורה מעניינת. חדשנות המשפיעה על שינוי מהותי ועקרוני של החשיבה וההתנהגות האנושית. הטכנולוגיה של המאה ה20, העבירה אותנו ליכולת פעילות גלובלית. העברת מטענים ממקום אחד לשני על פני הגלובוס, יצירת תקשורת גלובליות בשניות. התקהלות וירטואלית ברשתות חברתיות ומסחר המאפשר קנייה של מלאי סחורות ממקום אחד בעולם לשוק דליל בסחורות אלו בצד אחר של העולם תוך שינוי באחת, של מאזן ההיצע והביקוש.

ולפתע התרחשה המגיפה.

כל מה שחשבנו על גלובליזציה, השתנה. פתאום יש מרחב חדש ה"גלוקאליזציה" = הצטמצמנו פיזית למרחב מוגן קטן ובמקביל, בבת אחת התרחבנו לתקשורת מכל מקום לכל מקום. עכשיו אנחנו משתמשים בדיוק באותם מסכים שרק לפני רגע חשבנו עליהם כעל "נוגדי אנושיות". מיידית, עברנו לעבוד מרחוק על אך שרק לפני רגע חשבנו שאין אפשרות לבקרה מרחוק על עבודתו היעילה של עובד, אלא רק אם אני רואה אותו מולי. עברנו למסחר אלקטרוני מהחנות הסמוכה, לעבודה מהבית גם לאלו שגרים מטר מהעבודה, ללמידה מרחוק גם לתלמידים שהולכים ברגל לבית הספר. כי פתאום, המשרד הסמוך רחוק ממני בדיוק כמו המשרד של מנהל האזור האירופאי.

מתברר אם כך, שכישורי החשיבה של ה"חדשן" יקרים מפז. חשיבה המכירה את הסביבה המשתנה ואת הטכנולוגיות החדשות הקיימות. היודעת לעקוב אחרי התרחשויות, לאתר את השינויים הקריטיים ולהבין את ההתנהגות העתידית שתיווצר אצל הלקוחות, לשלב הכל וליצור את הרעיון החדשני הבא. מודל חשיבה זה הוגדר על ידי כמודל "חשיבה מסתגלת" והוא חלק מתחום ה Ideation  = הרעיונאות. המכיל מודלים שונים לפיתוח ולגיבוש הרעיון "הבא".

חשיבה מסתגלת מאפשרת למקבלי ההחלטות להבין מהו ה"דבר" הבא עוד לפני שפותח בפועל. עוד לפני שיצא לשוק המוצר / שירות הרלוונטי ניתן לנבא התנהגות רצויה של לקוח ובהתאם ליצור התאמות טכנולוגיות [כחלק מהטרנספורמציה הדיגיטלית], התאמות חברתיות והתנהגותיות לקראת פיתוח יעיל ואפקטיבי של החדשנות הבאה.

מתברר שיכולת זו חשובה עסקית הרבה יותר מהטכנולוגיה עצמה. כי מה הטעם לפתח חדשנות או לרכוש טכנולוגיה חדשה לשימוש ארגוני, בלי להבין ולהתאים את ההתנהגות של עובדי הארגון המאמצים טכנולוגיה זו, לביצוע מותאם ויעיל שישפיע על ההתנהגות העתידית של הלקוח?