Photo by Dimitri Houtteman on Unsplash

הגישה ההומיאופתית לחיסונים והמלצות בנוגע לחיסון ילדים

כל אימת שהורים מגיעים אליי לקליניקה עם תינוק שסובל באופן כרוני מדלקות גרון, ו/או דלקות אוזניים או עליית חום מעגלית לא מוסברת, או צינון וניזול אני מבקשת מהם (בין השאר), להראות לי את פנקס החיסונים שלו.

בהרבה מקרים מסתבר שישנה קורלציה בין התאריך של החיסון והופעת המחלה. זאת אומרת שחיסון אצל ילדים מסוימים שרגישים קצת יותר, מהווה תמריץ להתפרצותה של מחלה כלשהי, לרוב אילו מחלות ילדים.

 

כמעט כל פעם שאני משתפת את ההורים באבחנה זו אני מקבלת תגובות שנעות בין תמיהה והתנגדות, לבין כעס (עליי, על עצמם, על המערכת). אחרי הסבר מפורט הכעס מתחלף להבנה ולנקיטת עמדה קצת שונה ובעתיד כל זה מתרגם לפעולה.

אז למי שיוצא לקרוא את המאמר עד סופו, אני מבקשת – קיראו בערנות, ואחר כך חוו דעתכם.
המטרה העיקרית שלי היא שהמאמר הזה יגרה אתכם – הורים צעירים לחפש עוד חומר, לבדוק ולחקור בעצמכם ואחר כך לגבש לעצמכם דרך פעולה שמתאימה לכם ולרך הנולד. יכול להיות שבסוף תחליטו לחסן אבל זו תהיה ההחלטה שלכם, לא של האחות בטיפת חלב ובטח לא של החמות, האחריות היא שלכם, ההחלטה היא שלכם, הילד הוא שלכם.

כיום המצב ברוב הארץ הוא כזה: הצורך בחיסונים הוא דבר בסיסי ומקובל, וממש נעשה בצורה אוטומטית כי רוב ההורים מאמינים שמתן חיסון ימנע את הידבקותם של הילדים במחלות. בנוסף, רוב ההורים לא מודעים לתופעות הלוואי שחיסונים עשויים ליצור.
אעלה פה מספר שאלות שכול הורה צריך לשאוף לקבל עליהן תשובות:
האם החיסון הספציפי הכרחי לתינוק במקום בו אנו מתגוררים כרגע, כלומר במדינה מערבית מתקדמת?
מהן בדיוק תופעות הלוואי של החיסון הספציפי?
האם אפשר לדחות מעט את מועד החיסון עד שהתינוק ישקול יותר ויהיה חזק יותר אל מול החיסון?
אם התינוק הגיב באופן שלילי לחיסון הקודם, האם צריך תקופת צינון? מה אורכה?
האם השיקולים למתן החיסון הם רק טובתו של התינוק ב-100%?

ממה מורכבים חיסונים?
רוב החיסונים שנמצאים כיום בשימוש מופקים מנגיפים מוחלשים או מומתתים, לצורך ההכנה מזריקים וירוסים שונים לבעלי חיים או לתאי תרבית.
בשני המקרים המוצר איננו סטרילי לחלוטין. כיוון שכך, הוא מכיל חומרים נוספים כמו לדוגמה תת נגזרת של פורמלין (כן, כן זה החומר לשימור גופות) שנקרא פורמלדהיד, הוא חומר תשמורת, ובנוסף ישנם חיסונים אשר מכילים כספית ועוד מיני מתכות.

אדון בשתי דוגמאות מייצגות:
הדוגמה הראשונה השרירותית יותר היא הדוגמה של החיסון ENGERIX זהו חיסון הניתן כמה שעות אחרי שהתינוק נולד ומשמש למיגור דלקת כבד נגיפית מסוג B.
רוב ההורים מתבלבלים עם צהבת יילודים ולכן מועד החיסון המיידי כול כך נראה להם סביר. אבל, זו אינה אותה מחלה! ההידבקות בדלקת כבד נגיפית היא מדם לדם, הווה אומר במהלך קיום יחסי מין או ממזרק מזוהם.

 

מה הסיכוי שהתינוק יידבק במחלה?
אפסי. אלא אם כן אימו חולה או נשאית, האם לא הגיוני יותר לבדוק את האם טרם הלידה?
הגיוני? כן. ובלתי אפשרי גם כן. בדיקות אלו יקרות למדי, ובעבר התגלה חוסר מוטיבציה בקרב האימהות להגיע לבדיקות שכן הן עוברות ממילא המון בדיקות במהלך ההיריון. ולכן, מדינת ישראל, על מנת לחסוך כאבי ראש מיותרים ומשיקולים מערכתיים כוללים ולמען הסדר הטוב מעדיפה באופן גורף לחסן את התינוקות.

באופן מפתיע ומכעיס, אף אחד לא שואל את ההורים לדעתם והתינוק מחוסן אוטומטית אחרי הלידה, ישנם הורים שמגלים זאת רק שמגיעים לטיפת חלב ומגלים שבפנקס החיסונים כבר נכתב/נחתם חיסון כלשהו ללא ידיעתם. ובטח לא מספרים להם שהחיסון מכיל אלומיניום שיכול לגרום לפגיעות מוחיות כגון מחלת האלצהיימר בגיל מבוגר. ואת כול הכבודה הזו מחדירים לתינוק ששוקל רוב הפעמים לא יותר מ-4 ק"ג.

דוגמה שנייה למשל היא החיסון כנגד טטנוס:
טטנוס היא מחלה זיהומית חריפה שנגרמת מחיידק אנאירובי שחי על האדמה ולעיתים במערכת עיכול של בהמות. חיידק אנאירובי הוא חיידק שיכול להתקיים רק בסביבה נטולת חמצן. הסכנה במחלת הצפדת (טטנוס), היא שיתוק של מערכת הנשימה. בניגוד לרוב המחלות, מי שחלה פעם אחת לא מחוסן מהמחלה. עובדה שכאשר מגיעים לחדר מיון אחרי פציעה או תאונה ישר מחסנים אתכם לטטנוס, לא לוקחים שום סיכון.

הסיכוי שתינוק בשנתו הראשונה ייחשף לפציעה/דקירה עמוקה או לתאונה כלשהי הוא קטן מכיוון שתינוקות בגיל הזה בדרך כלל עטופים היטב מרגל ועד ראש ונמצאים ברדיוס של עד 2 מטר מהאם. תינוק בן חודשיים לא משוטט במפעלי תעשייה נטושים ולא זוחל בשבילי הארץ. הסיכוי גדל שהילד גדל ומתחיל להסתובב בחוץ, רק אז למעשה החיסון הזה הגיוני, ומכיוון שהוא יעיל ל-5 שנים בלבד, אולי יש טעם לדחות אותו ולא לתת אותו חודשיים בלבד (וגם אחרי 4 חודשים או שישה חודשים).

אז הנה שתי דוגמאות למתן חיסון מיותר – צהבת B ולמתן חיסון בעיתוי מוקדם מדי.

ועוד לא עברנו על כולם, את זה אני משאירה לכם ההורים.

אז, ולסיכום, להלן מספר המלצות כלליות בנוגע לחיסון ילדים:

1. יש להימנע ממתן חיסונים בצורה גורפת, יש לשקול יעילותו של כול חיסון וחיסון באשר הוא, ולא לשכוח לקחת בחשבון את הנזק האפשרי שיכול להיגרם ממנו, לשקול כול מקרה לגופו של החיסון ושל התינוק בהתאמה.

2. אין לתת חיסון בשום פנים ואופן לתינוק חולה או לתינוק שהיה חולה בשבועיים האחרונים. יש לחכות שיהיה מרווח סביר ממחלה כלשהי.

3. אם מחליטים לחסן בכול זאת, יש לשקול דחייה של החיסונים, בייחוד אם מדובר בתינוק שנלד טרם זמנו ושוקל מעט, או תינוק שנוטה לחלות באופן תדיר. אז השיקול חייב להיות בהתאם לבריאותו הכללית ולא בהתאם לזמנים שנקבעו על ידי טיפת חלב.

4. חיסונים מסוימים יש לשקול לדחות לגילאים מאוחרים יותר מפאת חוסר נחיצותם בגיל ינקות.

5. אם התינוק חוסן והגיב בצורה קשה, יש לדחות את כול החיסונים הבאים ולשקול אותם ביתר זהירות, ובכול מקרה לנסות ולברר בדיוק מה קרה, ואם התופעות לא חולפות להגיע להומאופת על מנת שייתן הכנה הומאופתית שתנטרל את השפעות החיסון. את ההפרש.

6. במקרה של פגיעה נוירולוגית, (היפוטוניה, היפרטוניה, התפתחות איטית, רגרסיה בהתפתחות), חשוב מאוד לדחות את החיסון לגיל מאוחר. יש לשקול לוותר עליהם לחלוטין. גם במקרה של חשד לפגיעה נוירולוגית מומלץ לדחות את החיסון.

7. במקרה והילד חולה במחלה שבדרך כלל מחסנים כנגדה, יש לפנות מיידית לקבלת עזרה רפואית מקצועית (כגון: הומאופתיה, או רפואה סינית או נטורופתיה).

באופן כללי, עדיף להיניק (רק אם אפשרי) ובכך לעזור למערכת החיסון ללמוד ולהתגבש בצורה טבעית. כמו-כן, יש להימנע משימוש מופרז בתרופות להורדת חום, ובאנטיביוטיקה על מנת שלא לדכא את המערכת החיסונית. עליית חום הגוף הנה תגובת הגנה טבעית של הגוף.