הישארות באזור הנוחות לא פעם נחשבת למשהו לא טוב. עם השנים, למדנו שאם אנחנו רוצים להתקדם, לצמוח ולהתפתח, כדאי לצאת מהמקום הבטוח והנוח שלנו.
כשאנשים מופנמים שומעים את המשפט: "אתה צריך לצאת מאזור הנוחות שלך כדי להצליח", הם שומעים בעצם "אתה צריך להתנהג כמוחצן".
האם כדי שנגיע לאזורי הלמידה והצמיחה בחיינו אנחנו צריכים לצאת מאזור הנוחות שלנו או דווקא להישאר בתוכו?
תארו לעצמכם שהגעתם כמדי שבוע לפגישת הצוות השבועית בעבודה אלא שהפעם ראש הצוות שלכם החליט לנהל אותה באנגלית. אם אינכם דוברי אנגלית, סביר להניח שהסיטואציה הזאת תאלץ אתכם לצאת מאזור הנוחות שלכם ותגרום לכם תחושות של מתח, של לחץ, של בלבול. מחשבות כמו "אני לא רוצה להיות כאן", "שזה יעבור מהר" וודאי יעברו בראשיכם.
מדוע בעצם איננו מעוניינים לצאת מאזור הנוחות?
– עצם הביטוי "לצאת מאזור הנוחות" מייצר אצלנו תחושה שאנחנו צריכים לעזוב מקום אחד כדי ללכת למקום אחר.
– איננו מרגישים שאנחנו ממנפים חוזקות, אלא קופצים לאזור שבו כל החולשות שלנו יראו.
במקרה של אנשים מופנמים, מתווספות לכך סיבות נוספות. הם בדרך-כלל מרגישים שיציאה מאזור הנוחות מחייבת אותם לזייף. כמו כן אנשים מופנמים מכוונים כלפי "פנימה" ועסוקים בחשיבה ובתכנון. יציאה מאזור הנוחות מחייבת אותם לפעול כביכול בניגוד למכוונות הטבעית שלהם ומאלצת אותם לצאת "החוצה", לאזור ה Doing.
מה כולל אזור הנוחות שלנו?
אזור הנוחות מוגדר כמקום הכולל את האנשים, את המקומות, את הסיטואציות, את הכישורים שבהם/שאיתם אנו מרגישים נוח, ויש לנו תחושת מסוגלות.
אם דווקא באזור הזה אנו חשים מסוגלות, מדוע אם כן לימדו אותנו שעלינו לעזוב אותו כדי לצמוח וכדי להתפתח?
הכירו את ה – Complacency Zone וה- Capacity Zone
למעשה, קיים בלבול בין Comfort Zone (אזור הנוחות) לאזור נוסף שנקרא Complacency Zone (אזור השאננות). זהו האזור המוגדר כאזור הסטטוס קוו, האזור שבו אנו "נחים על זרי הדפנה". שהות לאורך זמן באזור הזה היא זאת שעלולה להוביל אותנו לתחושת תקיעות וחוסר התקדמות ולא השהות באזור הנוחות. זה האזור הגורם לנו להתמהמה ולא לנקוט בפעולה.
כדי להגיע לאזורי הצמיחה והלמידה, אנו צריכים לעבוד מתוך אזור הנוחות שלנו במטרה להרחיב את אזור היכולות שלנו, הוא ה- Capacity Zone. עלינו להרחיב את הפעולות שאנו מסוגלים לעשות.
החלפת הביטוי "לצאת מאזור הנוחות" בביטוי "להרחיב את אזור היכולות שלי" איננה שינוי סמנטי בלבד.
כשאנחנו מתחייסים לאזור היכולות:
– ישנה הכרה ביכולות הקיימות.
– המטרה היא לעבור ממצב של "טוב" למצב של "טוב יותר".
– השאלה שעלינו לשאול את עצמנו היא "איך להרחיב את האזורים שבהם אני משתמש ביכולות שלי" ולא "איך לרכוש סט של יכולות חדשות".
איך מרחיבים את ה- Capacity Zone שלנו?
מיינדסט של התנסות בחוויות חדשות מתוך מינוף הקיים
הפוקוס הוא על מינוף הקיים ועל התנסות בחוויות חדשות המרחיבות את היכולות שלי. חשוב לאמץ גישה פתוחה וגמישה שתאפשר לראות ולעשות דברים קצת אחרת.
התחברות לתשוקה או לתחום העניין שלנו
המקום הנכון להתחיל בו תהליך של הרחבת אזור היכולות האישי שלנו הוא באזור של התשוקה או בתחומי העניין שלנו. כשאנו מחוברים למהות שלנו, קל לנו יותר לגייס כוחות, נחישות והתמדה הנדרשים לתהליך מסוג כזה. בהמשך נוכל להעביר את הלמידה לתחומים אחרים בחיינו.
ה- Free Trait Theory מדברת על כך שאנו נולדים עם סט תכונות ויכולות, אבל יכולים למתוח אותן למען מטרה ראויה שאכפת לנו ממנה ואפילו לאמץ תכונות מנוגדות. לכן חשוב כל כך למצוא את המקום הנכון להתחיל בו את תהליך הרחבת אזור היכולות שלנו.
מיפוי אזור הנוחות שלנו
מומלץ לכתוב בטבלה את כל המקומות, את הסיטואציות, את האנשים ואת הכישורים שבהם/שאיתם אנו מרגישים נוח, ויש לנו שם תחושת מסוגלות. לאחר מכן ובהתאם לסיטואציה, כדאי לתכנן ולחשוב בדרך אסטרטגית על קידום המטרות שלנו מתוך אזור הנוחות בצורה אותנטית.
לסיכום, לכל אדם השואף להתפתח מומלץ להרחיב את אזור היכולות שלו. עבור אנשים מופנמים הרחבת אזור היכולות היא לרוב מה שיגדיל בצורה משמעותית את סיכוייהם להשיג את המטרות בתחום הקריירה שלהם. התהליך אינו קריאה ללבוש זהות אחרת, שאינה שלנו, אלא בדיוק להיפך. חשוב שנזכור שכדי להגיע לאזורי הלמידה והצמיחה שלנו, יש לשלב את מי שאנו עם מה שאנו פוחדים ממנו. כלומר, אנחנו צריכים תמיד לשאוף לרקוד כשרגל אחת שלנו נמצאת כל הזמן באזור הנוחות שלנו, והרגל השנייה מטיילת במחוזות חדשים, וזאת במטרה להרחיב את אזור היכולות שלנו.
