השקעה במחקר ופיתוח בתעשיית הציוד הרפואי - כמה ולמה?

סיומה של שנת 2020 על כלל מורכבותה ואתגריה אומנם פגע בתחומים ועסקים רבים, אך עושה רושם שלא כך לגבי הסקטור הרפואה, כמצופה עקב המשבר הבריאותי החמור בו אנו נמצאים. חברות הפארמה והציוד הרפואי המשיכו גם השנה להשקיע סכומי עתק בטכנולוגיות חדישות אשר ישפרו את איכות חייהם של המוני מטופלים.

כ- 2,330,000,000 דולר הוא הסכום אותו השקיעה חברת המכשור הרפואי הגדולה בעולם, מדטרוניק, על מחקר ופיתוח ורכישת טכנולוגיות מתקדמות בשנת 2020, המהווים כ 8.1% מסך הרווחים שלה.
אך חברת מדטרוניק אינה יוצאת דופן: חברת ג'ונסון אנד ג'ונסון השקיעה קצת מעל לשני מיליארד דולר וחברת בוסטון סיינטיפיק אף היא עם השקעה של קצת יותר ממיליארד דולר במחקר ופיתוח, כאשר סכומים אלו מהווים בין 8-12 אחוז מרווחי החברה. בממוצע, הסקטור הרפואי (חברות תרופות וציוד רפואי) מוציא על מחקר ופיתוח את האחוז הגבוה ביותר מסך הרווחים ביחס לשאר הסקטורים בתעשיה.

חשוב להבין שסכומים אסטרונומיים אלו נחוצים על מנת לפתח את המוצר עצמו במעבדה, לבצע ניסויים קליניים, לעקוב לאורך זמן אחרי תוצאות הפרוצדורות הרפואיות ולהשקיע בהדרכת הצוותים הרפואיים. תהליכים אלו הינם מורכבים, ארוכים ונתונים לרגולציה קפדנית.
כיום עם הזינוק הטכנולוגי והזדקנות האוכלוסיה צפוי כי סכומים אלו אף ילכו ויאמירו בשנים הקרובות.

תחום הקרדיולוגיה הינו אחד הבולטים ו"החמים" ביותר בו החברות השקיעו את מירב המאמצים השנה, כאשר שבע מתוך עשר החברות המדורגות בעשירייה הראשונה בהוצאותיהן על מחקר ופיתוח לשנת 2020 השקיעו במוצרים או רכישות הקשורות לטיפול בבעיות לבביות, בדגש על בעיות מסתמים, הולכה חשמלית והדמיה.

בשלב זה נחוצה מעט ביולוגיה ואנטומיה של הלב על מנת להבין את מגוון הפתולוגיות הקיימות ובהתאמה לכך את הטיפולים והפיתוחים הנחוצים. הלב הינו שריר הפועל כמשאבה ומורכב מארבעה חללים, שתי עליות (ימין ושמאל) ושני חדרים (ימין ושמאל), תפקידו של הלב הינו להזרים דם עשיר בחמצן לכל חלקי הגוף ודם עשיר בפחמן דו חמצני לריאות-שם מתבצע תהליך שיחלוף הגזים. בלב קיימים ארבעה מסתמים האחראים להפתח ולהסגר בתזמון מושלם על מנת לאפשר זרימת דם תקינה ולכיוון הנכון. אופרציה מסובכת זו של הזרמת הדם מתאפשרת ע"י אותות חשמליים המועברים בלב, אף הם בתיזמון מושלם.

מחלות לב הינן מהגורמים המובילים בעולם לתמותה ועל פי מחקרים רבים בסופו של יום רק אחוז זניח של חולים זוכה לטיפול רפואי, כך שהפוטנציאל הכלכלי הינו עצום ומכאן המוטיבציה הגבוהה של חברות הציוד להשקיע בתחום זה.

בחלוקה גסה ניתן לחלק לשלושה מוקדים את הבעיות הנפוצות ביותר בתפקוד הלב: 

1 – בעיה בעורקי הלב עצמם המזרימים דם ללב עצמו אשר עלולים להחסם/להסתם.
2 – בעיות מבניות במסתמי הלב אשר ימענו זרימת דם תקינה.
3 – בעיות בהולכה החשמלית ופגיעה בסנכרון ההתכווציות של החדרים/עליות.

הפיתוחים האחרונים והמשמעותיים ביותר בשנים האחרונות כוללים התקנים המחליפים/מתקנים את מסתמי הלב אשר אינם נפתחים או נסגרים בצורה תקינה, כאשר כיום הנטייה היא לבצע חלק ניכר מהפרוצדרות בגישת זעיר פולשני (צינתור) ולא בניתוח. כמו כן הופנה זרקור לכל עולם ההדמיה הלבבי הכולל בעיקר מיכשור אולטרה-סאונד ורנטגן, אשר הופכים לחכמים יותר ובעלי יכולות מתקדמות של בינה מלאכותית המאפשרים בניית תמונה כמעט אמיתית של הלב על כלל חלקיו.

עושה רושם שגם לאחר שנתגבר על מגפת הקורונה התעשייה הרפואית תמשיך להוביל בהשקעותיה במחקר ופיתוח של המוצר הבא, אשר בתמורה יובילו הן לרווח כספי לבעלי העניין והן לשיפור חייהם של מטופלים רבים מספור.