בראשית שנות האלפיים הוטבע המונח ווקה בז'רגון של צבא ארה"ב. המונח הפך למטבע לשון בקרב קצינים בכלל צבאות העולם, בבואם לתאר את המציאות העכשווית בשדה הקרב של ימינו המורכבת מכללי לוחמה, מודיעין, בריתות ואפילו הגדרות האויב שמשתנים ללא הרף.
הביטוי ווקה ומשמעותו – מציג מראה על עולם במצב כאוטי, מבולבל, עמום ולא צפוי, אשר בתוכו מתקשים מנהיגים ומפקדים לאסוף נתונים, לצפות, לנתח, לתכנן או בקיצור – לנהל.
עם הזמן, גם עולם העסקים אימץ את הביטוי, וכיום הוא שכיח בכל שיח ארגוני-עסקי. אז הכירו את המושג ווקה! שנולד בצבא וגדל בעסקים.
אז מה זה VUCA?
VUCA היא ראשי תיבות של המילים:
Volatility – תנודתיות
Uncertainty – אי ודאות
Complexity – מורכבות
Ambiguity – עמימות
המייצגות יחדיו את האתגרים והתחושות בשדה הקרב או העסקים.
היערכות ארגונים עסקיים להתמודדות עם אתגרי ההווה – איננה פשוטה כלל ועיקר, ולהתמודדות עם העתיד – על אחת כמה וכמה.
רבות ההנהלות העומדות משותקות עקב היעדר הידיעה לאן לפנות וכיצד להתפתח עסקית, ורבות אף יותר ההנהלות אשר אינן קוראות את הכתובת שעל הקיר ("חישוב מסלול מחדש") וממשיכות להתנהג כאילו תהליך ניהול העסקים הקלאסי הכולל: מיפוי שוק קיים-ניתוח נתונים מצויים-תכנון חומש-ונגזרת שנתית של תכניות עבודה (חשיבה לינארית), הוא התהליך הנכון אשר אין בלתו. וזו כמובן – טעות.
ואין כמו משבר הקורונה האחרון, שהראה לכל מי שלא מורגל בתנאי אי וודאות, חשיבה מחוץ לקופסה, התאפסות במסלול חדש והתרגלות לגבינה שזזה לה לפתע – עד כמה זה חיוני וקריטי!
הביטוי VUCA המחודש, בשפה הניהולית ארגונית אסטרטגית, נועד לשקף פתרונות מערכתיים לבעיית הניהול הקיים (ה-VUCA המקורי), וגם להציע התנהגות ניהולית חלופית, ראויה להווה המתחדש:
Vision – חזון
Understanding – הבנה
Clarity – בהירות
Agility – "זמישות" (אג'ילי – זמין וגמיש).
למי שמכיר תהליכי פיקוד ושליטה צבאיים – המתודה כאמור לא תהיה זרה לו.
חזון: אופק וייעוד שיניעו אנשים להזדהות ולפעולה.
מטרה העל – כאשר היא מוגדרת נכון ומתוקשרת באופן בו יבינו חברי הארגון את מהות תרומתם לחברה האנושית, תתרום למחוברות ולנאמנות הארגונית (Engagement), יותר מכל הבטחה לתמורה כלכלית.
הטבע האנושי עדיין ממריץ אותנו למצוא סיבות טובות יותר מאשר רק פרנסה כדי לקום בבוקר ולהיות משמעותיים. תופעה אנושית עתיקה זו מתעצמת אף יותר בקרב הדור הצעיר המודרני.
הבנה: ידיעת, הבנת והפנמת הסיבה בגללה הארגון הוקם וקיים, מטרותיו וזהותו, וכיצד הוא מתפקד ומשתנה.
ידיעה אודות מהו תפקידו ומקומו (והשפעתו) של כל אחד ואחת בתמונה הכוללת – יפחיתו עמימות ובלבול, ויעצימו במידה רבה את רמות היעילות והאפקטיביות בה מתפקדות מכונות משומנות, מרובות מרכיבים.
בהירות: תמונה כוללת של הקשיים והאתגרים.
ידיעה ברורה שכזו תפחית את תחושת הכאוס – ותסייע להעלות את רמות המוכנות וההיערכות, ואת תחושת המסוגלות של העובדים, לטובת השגיות ותוצאות יעילות יותר.
זמישות: זמינות וגמישות.
תגובות מהירות, אלתורים ופתרונות מחוץ לקופסה לשינויים סביבתיים, רגולטוריים, טכנולוגיים, או כל שינוי נדרש אחר או השפעה אסטרטגית.
כיוון נוסף ל"תרגום" החדש של המונח, הינו המערך הבא:
Vision חזון עם חזון וייעוד, Unity ארגון מערכתי עם עבודת צוות סינרגטית, CX ארגון מוטה שיווק ומכוון חוויית לקוח, Adaptive ארגון מסתגל.
עבודת צוות – Unity: עבודה טובה ואחידה בממשקים וקבלת שונות (Diversity) והכלתה בתוך צוותי עבודה.
היכולת לעבוד עם מגוון גדול יותר של אנשים הטרוגניים – זהו אולי האתגר הגדול ביותר הקיים היום, בין מגדרים, בין דורות שונים, בין תרבויות עסקיות וארגוניות.
ארגון מכוון לקוח – Customer Experience: ריבוי ערוצים וממשקים לשירות הלקוח.
מעבר ממוטה תפעול, ייצור ומלאי למוטה ביקוש, צורך ותועלת.
האופן בו מתקשרים עם הלקוחות וקשובים להם. כיצד משנים את כלל המערכת על סמך הנחות יסוד חדשות לגמרי – זהו אתגר לא פשוט לרוב הארגונים הקיימים, מכיוון שלא משנה כמה מהר הם ישתנו וינועו, זה כנראה לא יהיה מספיק מהר… היכולת להבין שכללים ונהלים הם חיוניים – אבל לקוחות חיוניים יותר וקודמים לתהליכי טכניים או טכנוקרטיים.
הסתגלות – Adaptive: על מנת להתאים ארגון/מנהל/תפישה לעתיד (שכבר כאן) – יש צורך בהשתנות מהירה ובנטילת סיכונים מחושבים.
צריך אומץ כדי לנסות דברים חדשים, ותעוזה כדי לדעת ליפול (ולקום מהר), לטעות וללמוד מטעויות (ואם צריך אפילו להתנצל). חובה להפנים שמה שהיה הוא לא מה שיהיה.
זהו אגב, גם אחד מיסודות הפיתוח העסקי – כי ללא אומץ, טעויות, תהליכי למידה והטמעה מהירים – לא תהיה צמיחה. כמו שכתב דרווין (מתוך תורת המינים):
"לא החזק שורד, אלא הזן המשתנה"
לסיכום
כלל המרכיבים הללו מהווים את אבני היסוד של תורות הניהול החדשות.
בעידן של טרנספורמציות (שיווקיות, דיגיטליות, צרכניות, סביבתיות, חברתיות, גיאופוליטיות) – על ארגון לדעת לעשות שינוי קודם גם בעצמו ובקרבו, בתפישותיו הניהוליות.
הארגונים שיצליחו בעשורים הקרובים, יהיו אלו שישכילו לשלם במודע את מחירי ההשתנות ולהפוך את התיאוריה הזו הלכה למעשה.
אלו הם ה-"ווקה פיפל", ו"הם" פה כדי להישאר ולשנות לנו את תרבות הניהול.
