באנגליה בסוף שנות ה 90 היה מפקח בחברת חשמל, שתפקידו היה לצפות במשחקי כדורגל חשובים ולהתכונן למחצית, למה? בגלל שבמחצית, בכ 2 מיליון בתי אב היו ניגשים לקומקום החשמלי ולוחצים עליו כדי להכין כוס תה בריטי משובח (עם קצת חלב). אם חברת החשמל הבריטית לא הייתה מפעילה את כל כושר ייצור החשמל שלה, כדי לתת מענה לכל המיחמים שפועלים בבת אחת במקביל, חלקים מהרשת היו עלולים לקרוס. שמעתי את הסיפור בכנס לפני כ 20 שנה, ועד היום לא סגור אם זו אגדה אורבנית או אמת.
כמה חשמל נצטרך לרכבי העתיד?
בישראל 3.2 מיליון רכבים פרטיים, וכשרובם יהפכו להיות חשמליים, כנראה בעוד כ 10 – 15 שנים, רשת החשמל תצטרך לספק להם בערך 18 גיגה-וואט שעה ביום (לפי 0.2 קילווואט שעה לק"מ, 10-15 אלף ק"מ לרכב בשנה, לכ 2-3 מליון רכבים). וזה חוץ מכל שאר החשמל שצריך למיזוג אוויר, לתאורה, לתעשייה, למסחר, לרכבות, לתעשייה, כריית ביטקויין, ולסתם חוות שרתים רגילים.
כמה חשמל יש לנו?
כושר הייצור היום בישראל, אם מפעילים הכל, בכל הכח זה בערך 19 גיגהוואט לשעה, זה כולל בערך כושר ייצור של 13 של חברת חשמל, 4 של יצרנים פרטיים שמספקים בעיקר לעצמם, ועוד 1.5 של אנרגיה מתחדשת (בעיקר שמש, אבל גם טיפה רוח, מים, וביוגז). חברת חשמל מספרת שצריכות השיא עמדו 12.6 בחורף (2016) ו 14.6 בקיץ (2020), אבל בממוצע אנחנו צורכים בערך 8 (לפי 2017).
האם רשת החשמל עומדת לקרוס?
בקיצור אולי, ובפירוט – אולי לא. אם בעוד עשור כולם יחזרו הביתה בשעות הערב ויחברו את הרכב לטעינה, אז הרשת תידרש לעוד 10-15 גיגהוואט שעה ביום שאין לה לתת, וכנראה גם לא יהיה לה.
אבל, אם נצליח לפרוס את הטעינה הנדרשת על פני היממה או על פני הלילה, צריכת השיא תרד דרמטית. עד אתמול היה קשה מאוד לשמור חשמל, מצברים היו מאוד יקרים ולא כלכליים. היום אנחנו רואים כניסה של כלים לאגירת חשמל – גם ברמה הביתית (למשל Tesla Powerwall) וגם ברמה המערכתית (למשל פרוייקט Hornsdale באוסטרליה), מחיר האגירה היום די גבוה, בערך 1,000 דולר לקילווואט שעה, אבל עם הגידול בכמויות הייצור של המצברים, וכניסת חומרים וטכנולוגיות חדשות, המחיר צפוי לרדת דרמטית. כמה דרמטית, עדיין לא ברור, אבל בפיתוח יש המון טכנולוגיות שמבוססות של מגוון חומרי גלם, שיטות ייצור, ושיטות אגירה, תקווה לירידת מחיר משמעותית יש.
נשרף לי הפיוז
עוד אתגר שישפיע על היכולת שלנו לטעון הרבה ומהר זו רשת החשמל שלנו. מכירים שהפקק בבית קופץ בגלל עומס יתר? הוא קופץ כדי להגן על הכבלים שבקירות הבית, שלא יזרום יותר מדי חשמל בחוטים וכדי שלא יהיה חוט חשמל שיתחמם ויבער.
אם בשעות בהן הצריכה הביתית הרגילה שלנו נמוכה, נמלא את הסוללה הביתית שלנו בנחת, היא תוכל לטעון אחר כך את הרכב החשמלי ישירות בקצב גבוה בהרבה. אבל לא רק לכם יכול לקפוץ הפקק, הוא יכול לקפוץ גם לחברת החשמל, ואז חברת חשמל עלולה להגביל את כמות החשמל שכל אחד יוכל לצרוך.
נשרף לחברת החשמל הפיוז
יש שתי דרכים פשוטות להשפיע צריכה של צרכן חשמל: (א) להגביל אספקה, או, (ב) להציע מחיר משתנה. תחשבו על תוכניות גלישה בסלולר שבהן ברגע שאתה עובר את התקרה אתה נחסם או משלם מחיר מופקע – בדיוק אותו דבר. בשביל שזה יקרה צריך מונים חכמים בכל בית, וצריך מערכת ניהול. וזה כנראה בדיוק מה שאילון מאסק מתכנן לעשות מתחת לאף של רוב השחקנים במשק האנרגיה האמריקאי, רק כמובן בסטייל ובסדר גודל אחר לגמרי.
תשתית החשמל בארה"ב
בשונה מישראל, בה התרגלנו לתשתיות חשמל מעולות (במחיר מופקע), ברוב ארה"ב תשתיות החשמל רעועות בהרבה. חברות החשמל חלקן עוסקות בייצור, חלקן בהולכה, וחלקן גם וגם, קטנות בהרבה ממה שאנחנו מכירים בישראל, והשירות ברוב המקרים גרוע ממה שאנחנו מכירים – ניתוק מהרשת ל 3-4 ימים אחרי סופה, נתפס כמצב סביר בעיני מיליוני אמריקאים. בארה"ב, כרגע לפחות, אין שוק משוכלל שמאפשר חידוש תשתיות לקראת קליטת הרכבים החשמליים. אם זה נשמע לכם כבעיה, יש דווקא המון יזמים שרואים במצב הזדמנות אדירה.
תשתית רעועה מייצרת הזדמנויות
– כלים לחיוב חכם – מחירים משתנים מול גאות ושפל בצריכה
– כלים לניתוב חכם – הזרמת החשמל בצורה יותר מדוייקת וחסכונית, ומניעת חשמל מחורגים
– כלים לתכנון מדוייק של השקעה בתשתיות, מול צרכים ספציפיים. בנייני משרדים מקבלים כבל אופטי עם אינסוף אינטרנט ואתם עדיין תקועים על 1MPS מקרטע – אז אותו דבר.
– מכירת גנרטורים למשתמשי קצה, וכן, גם פאנל סולארי הוא סוג של גנרטור.
– מכירת סוללות למשתמשי קצה, שיאגרו חשמל במחירי שפל, וישתמשו בו בזמני צריכת שיא.
– פתיחת זירות מסחר בהן אנשים מוכרים אחד לשני חשמל
– וכל הטוב שמוזכר למעלה, הוא מעבר למאמץ הכללי של האנושות לעבור לשימוש אנרגטי יעיל תוך הקטנת השימוש באנרגיות מזהמות.
הזווית של אילון מאסק
טסלה פרסה עד כה כ 25 אלף מתדלקי חשמל בכ 2,700 נקודות ברחבי העולם. קצב התדלוק בעמדות של היום (סופרצ'רג'ר V3) עומד על כ 25 ק"מ לדקה, זה אומר שכרגע תדלוקי החשמל ארוכים בהרבה מתדלוקי דלק (20 דקות מול כ 5 דקות), מה שמצריך פינות שהייה לטיפול במתדלקים בזמן ההמתנה (ילו, מנטה, חומוס אליהו, תתכוננו), מצד שני – הרבה אנשים יתדלקו חשמל מהשקע הביתי שלהם, ולא יגיעו כלל לתחנות הטעינה. אז בואו ניקח את זה עוד כמה צעדים קדימה:
– טסלה פותחת את תחנות הטעינה שלה לכל סוגי הרכבים החשמליים.
– חברות הרכבים החשמליים המתחרות, שגם ככה רחוק מאחורה, לא משקיעות בפיתוח תשתית טעינה ונשענות על התשתית שטסלה מציעה.
– טסלה מציעה מחירון דיפרנציאלי ללקוחות הטעינה – הנחה יפה לבעלי טסלה.
– טסלה מוכרת לזכיינים ומותגים מתחרים תשתיות להפעלת תחנות טעינה (והופכת לספקית מערכות לתחנות תדלוק)
– טסלה מוליכה ומוכרת חשמל לעצמה ולמתחרים בתחום תשתיות הטעינה.
– וחוץ מזה, טסלה כבר מזמן בביזנס של סוללות לבתים פרטיים, אז אם כבר מכרת למישהו סוללה ביתית, אתה יכול לתת לו תוכנית תמריצים לטעון בתחנות הדלק שלך כשהוא צריך, ואולי אפילו מחר למכור לו חשמל לא רק בתחנת הדלק, אלא גם הביתה.
וכן, היתה לא מזמן שריפה באתר סוללת ענק של טסלה שבהקמה באוסטרליה – אז מה, גם התפוצצו למאסק כמה חלליות והוא לא התרגש יותר מדי, זה חלק ממה שקורה כשעובדים על מוצרים חדשים – בגודל ובעוצמה הזו.
מקורות:
